א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
207493-02
10/10/2005
|
בפני השופט:
מרדכי בן חיים
|
| - נגד - |
התובע:
י.אורן חברה להנדסה וקבלנות בע"מ
עו"ד י. בוכבינדר
|
הנתבע:
1. נציגות הבית המשותף
2. רום אניטה
3. רייכלר-רוזנבלום בלה
4. דולברג אטי
5. רחימוב נאוה
6. דבוש אפרים
7. פלוטינצקי שפרה
8. מועלם דן
9. קמינצקי אריה
10. אלוני יעל
11. רגב אליהו
12. מועלם ניר
13. מועלם שושנה
14. מועלם צבי
עו"ד יורם מושקט
|
| פסק-דין |
א.
עיקר העובדות וטענות בעלי הדין
1. התובעת הינה הבעלים הרשום של חנות הנמצאת בקומת קרקע של בית משותף ברח' אבן גבירול בתל-אביב (להלן בהתאמה: "החנות", "הבית").
2. בכתב התביעה שהגישה לבית המשפט ביום 2.10.02 עתרה התובעת למתן פסק דין בדבר בטלותו של הסכם שנחתם ביום 27.7.95 (להלן: "ההסכם") בין התובעת לנתבעת מס' 1 (להלן: "נציגות הבית") וכן, בטלותו של זיכרון דברים שנחתם ביום 12.1.83 בין התובעת מזה ובין חברת נווה אלחריזי 16 בע"מ (להלן: "זיכרון הדברים").
3. דיירי הבית (נתבעים 13-2) הינם בעלי הדירות בבנין ונתבעו בתור שכאלו.
4. טענתה של התובעת בקליפת אגוז הינה כי הן בהסכם והן בזיכרון הדברים הוטלו על התובעת הגבלות שימוש באשר לחנות (להלן: "הגבלות השימוש")
וכי יש לבטל את הגבלות השימוש בחנות מטעמים שונים ובכלל זה טעות יסודית של התובעת בהבנת זכויותיה (להלן: "טענת הטעות") וכן, כי הנתבעים הפרו את חובתם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, היות מגבלת השימוש נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק וכן, כי התובעת ביטלה את התחייבותה לגבי הגבלת השימוש, בלא תגובה מצד הנתבעים.
5. חלק מן הנתבעים הגישו כתב הגנה וחלקם האחר לא הגיבו לתביעה. הנתבעת מס' 10 (להלן: "אלוני") התריסה בפני הנתבעים במסגרת כתב ההגנה שהגישה כי הנציגות מתנהלת באופן מושחת והודיעה על הסכמתה המפורשת למתן הסעדים להם עתרה התובעת.
6. בפתח כתב הגנתם עתרו הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. לעצומו של עניין, טענו הנתבעים כי אם תתקבל התביעה יגרם להם עוול בשל קיפוח אינטרס ההסתמכות שלהם, הכחישו את טענת הטעות שהעלתה התובעת ויחסו לה חוסר תום לב.
הנתבעים טוענים כי הם מתנגדים להשכרת החנות למטרת עסקים לענף המזון, הגם שהסכימו להשכרת החנות לצורך מכירת משקאות בבקבוקים סגורים וללא שהתובעת אינה מסתפקת בכך.
עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.
ב.
המחלוקת
1. דחיית התביעה מחמת התיישנות.
2. טענות הנוגעות לתקפן של הגבלות השימוש שנקבעו בהסכמים שבין התובעת לנתבעים.
3. טענות הפרה והעדר תום לב.
4. בחינת טענות בעלי הדין לאורם של חוקי היסוד והתמורות באזור.
ג.
דיון וממצאים
1.
טענת ההתיישנות
1.1 את טעון ההתיישנות השתיתו הנתבעים על העובדות לפיהן מנין התקופה שבין חתימת ההסכם, כמו גם זיכרון הדברים ועד להגשת התביעה - עולה על 7 שנים ודי בכך כדי להעלות על התביעה כי התיישנה.
1.2 התובעת לא הגישה כתב תשובה ולמעשה לא התייחסה לטענת ההתיישנות כלל ועיקר אלא בסיכום טענותיה שם נטען כי מדובר בתביעה לגבי זכות במקרקעין מוסדרים ומכאן שלא חלפה תקופת ההתיישנות וכי חלק מעילות התביעה נולדו בשנת 2000.