א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
19750-05
22/05/2008
|
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי
|
- נגד - |
התובע:
1. יקיר אליהו 2. יקיר נחמה
עו"ד ב. קיין
|
הנתבע:
1. מפעלי תובלה בע"מ 2. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ 3. דולב חברה לביטוח בע"מ
עו"ד א. אמודאי עו"ד צ. צמח עו"ד י. קמין ואח' עו"ד נ. גיצה ואח'
|
פסק-דין |
מבוא - הצדדים והשאלות הטעונות הכרעה
1. התובע, יקיר אליהו (להלן: "התובע"), נפגע, על פי הנטען, בתאונה שארעה במהלך עבודתו כנהג משאית.
2. התובע עבד כנהג משאית עצמאי ועסק בשינוע חומרים עבור הנתבעת מס' 1, מפעלי תובלה בע"מ (להלן" "מפעלי תובלה"), באמצעות משאית מ.ר. 8861200, שהיתה בבעלותו של התובע (להלן: "המשאית" או "הגורר"/"הסוס").
למשאית היה מחובר נגרר, מ.ר. 7915401 (להלן: "הנגרר" או "העגלה"). הנגרר היה בבעלות מפעלי תובלה ועליו היתה מותקנת מיכלית אשר שימשה לאחסון והובלת חומרים כימיים (להלן: "המיכלית"). עוד יצויין כי מסגרת המתכת של המיכלית, יוצרה והותקנה על ידי מפעלי תובלה (ראה הצהרת עו"ד צמח, בעמ' 42-41, לפרוטוקול).
3. הנתבעת מס' 2, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב"), ביטחה, בביטוח חובה, את הנגרר-העגלה.
4. הנתבעת מס' 3, דולב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "דולב"), ביטחה, בביטוח חובה, את המשאית-הגורר.
5. לאור המחלוקת בשאלת נסיבות ארוע התאונה והחבות, פוצל הדיון כך שבשלב זה, נדרשת הכרעה בשאלות הבאות:
א. נסיבות ארוע התאונה.
ב. האם התאונה, על פי נסיבותיה, מהווה תאונת דרכים, כמשמעה בחוק
הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").
ג. היה ומדובר בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים, על מי משתי המבטחות (הכשרת הישוב, כמבטחת הנגרר או דולב, כמבטחת הגורר), מוטלת החבות לפצות את התובע.
ד. היה ואין מדובר בתאונת דרכים, האם מוטלת על מפעלי תובלה, אחריות בנזיקין, לארוע התאונה?
6. למען שלמות התמונה יצויין כי לאחר תום שמיעת הראיות בשאלת החבות, הוגשה על ידי התובע, בקשה לתיקון התביעה, על דרך של צרוף תרכובות ברום בע"מ, מחזיקת המתקן בו ארעה התאונה, כנתבעת נוספת. בהחלטתי מיום 23.12.07, דחיתי את הבקשה האמורה, מהטעמים המפורטים שם.
נסיבות ארוע התאונה
7. התובע תאר בתצהירו את נסיבות ארוע התאונה, כדלקמן:
"ביום 4/1/01 נפגעתי כאמור בתאונה אשר נסיבותיה מתוארות להלן:
עבדתי בשירותה של חב' מפעלי תובלה עם משאית (מ.ר. 8861200) אשר היתה שייכת לי, ואשר היתה "נרתמת" לעגלה (מ.ר. 7915401) ועליה מיכל ("מתקן איזו"), שניהם בבעלות מפעלי תובלה.
במיכל הייתי מוביל חומרים כימיים מסוכנים (חומצה גופרתית מהולה).
על פי הנוהל, עת סיימתי עבודה (בחניון מפעלי תובלה), היה עלי לרחוץ את המיכלית, כולל ובעיקר רחיצת פנים.