פסק-דין בתיק א 18421/04

ביום ה- 9.1.2001 נחתם בין ברונשטיין רחל וברונשטיין יעקב משה (להלן: התובעים) ובין ריג'י חברה לבניין בע"מ (להלן: הנתבעת) הסכם לרכישת דירה לפיו, רכשו התובעים מאת הנתבעת דירה הידועה כדירה 1 בבניין 8 הידועה כחלק מחלקה 1 בגוש 12294 (להלן: הדירה). התובעים העלו טענות בדבר איחור במסירת הדירה וכן בדבר ליקויים שנתגלו בדירתם. התובעים מעריכים את סך כל נזקיהם בסכום של 96,838 ש"ח. הנתבעת הסכימה כי היה איחור במסירת החזקה, אך טוענת שלא מגיע לתובעים פיצוי בגין כך. כמו כן, הצדדים חלוקים בעניין ליקויי הבניה, ועלות תיקונם. כל אחד מהצדדים מחזיקים בחוות דעת של מומחה לעניין ליקויי הבניה, הסותרות האחת את רעותה, האחת מטעם התובעים אשר נערכה ב-10.8.04 על ידי האדריכל ויטנר אילן אשר סך הליקויים בה עומד על 26,400 ש"ח. השניה מטעם הנתבעים אשר נערכה ב-2.3.05 על ידי גיל לזר שמאי מקרקעין קבלן רשום והנדסאי בנין ואשר סך הליקויים בה עומד על 750 ש"ח.

הצדדים הגיעו להסכמה להגשת סיכומים בכתב ולמתן פסק דין לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט. לפיכך, פסק הדין לא ינומק. לצורך פסיקתי בתיק זה הכרעתי בין היתר כדלקמן:

 א.      ביוזמת בית המשפט ניתנה הזדמנות נוספת לתיקון הליקויים. אין חולק, שהגיעו פועלים מטעם הנתבעת והתובעים לא איפשרו להם לתקן. לטענת התובעים, היה זה משום שהם הגיעו עם אקדח סיליקון ולא התכונו לתקן יותר מאשר תיקון שולי. זה אינו מצדיק אי מתן אפשרות לתקן. אני קובע כי בהזדמנות זו לא איבדה הנתבעת את זכותה לתיקון הליקויים.

ב.       חוות הדעת מטעם התובעים לא נמסרה לנתבעת לפני הגשת כתב התביעה ולא ניתנה לה לפני הגשת התביעה הזדמנות לתקן את הליקויים.  לפיכך, לנתבעת היתה זכות לתיקון הליקויים, ובנסיבות הענין שבהם לא מאפשרים התובעים תיקון הליקויים, יש להפחית את עלות תיקון ליקויי הבניה, וכך אעשה.

ג.       לפי ההסכם, היה על הנתבעת למסור את הדירה ביום 30.6.02. הדירה נמסרה בפועל ביום 10.2.03.

ד.       אני דוחה את טענת הנתבעת כי ביום 31.10.02 סירבו התובעיעם שלא כדין לקבל את הדירה, הן משום שלא היתה מוכנה  והן משום שהנתבעת עצמה הציגה באותה עת מצג כי המסירה תתעכב עקב סיבות שניראו לה מוצדקות.

ה.       אני דוחה גם את הטענה של הנתבעת כי שינויים שהוזמנו עיכבו את מסירת הדירה. לא הוכח שהיה צורך בעיכוב כלשהוא, ואין השינויים נותנים לקבלן רשות בלתי חוזרת למסור כאשר יחפוץ. 

ו.       אני דוחה את טענת הנתבעת כי המצב הכלכלי במשק מאז אוקטובר 2000 הוא שהפריע לנתבעת לעמוד בהתחייבויותה, או שהיו נסיבות בלתי צפויות שעיכבו את מסירת הדירה. ההסכם נחתם בינואר 2001, לאחר אירוע אוקטובר 2000, כאשר היה ידוע לנתבעת מה המצב במשק. למרות זאת קיבלה על עצמה את ההתחייבות למסור את הדירה במועד מסויים, ועליה להתארגן בכל האמצעים הדרושים כדי לעמוד בהתחייבותה.

ז.       מועד המסירה היה איפוא באיחור של 7.3 חודשים, אלא שלפי ההסכם חודשיים ראשונים של איחור לא יהוו הפרה של ההסכם (ע"א 10944/02 שיכון ופיתוח נ' אוחנה פ"ד נח (3) 673). על כן, על הנתבעת לשלם פיצוי עבור 5.3 חודשי איחור.

ח.       התובעים הגישו במצורף לסיכומיהם חוות דעת שמאי על דמי השכירות הראויים, בניגוד למוסכם בדבר הכרעה לפי החומר שבתיק. לפיכך, אתעלם מחוות דעת זו. אני קובע את דמי השכירות הראויים לסך 500 דולר לחודש, ועל כן, התובעים זכאים לפיצוי בסך 2,650 דולר ארה"ב.

ט.       לאחר בחינת חוות הדעת הנגדיות, אני מחייב את הנתבעת לשלם עבור עלות תיקון ליקויי בניה, כולל פיקוח, בסך 21,000 ש"ח, נכון להיום.

י.       התובעים הציגו קבלות עבור תיקון ליקויים, שלא נכללו בחוות הדעת מטעם המומחה מטעמם. זאת, כאשר המומחה מטעמם ליווה אותם עוד לפני קבלת הדירה, והיה יכול גם לחוות דעתו וגם לתעד את הליקויים שתיקונם נדרש. אני דוחה את התביעה בגין עלות תיקון ליקויים נוספים.

יא.     אני פוסק לתובעים פיצוי נוסף בשל עוגמת נפש והוצאות בסך 7,500 ש"ח נכון להיום.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את הטענות והראיות שבפני, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 28,500 ש"ח ועוד סכום בשקלים השווה ל- 2,650 דולר ארה"ב. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט, כולל אגרות ושכ"ט עו"ד, בסך של 5,500 ש"ח בתוספת מע"מ. 

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום ג' בשבט, תשס"ו (1 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: