פסק-דין בתיק א 15841/04

 1.        הרקע העובדתי

1.1        הנתבעות 1 ו- 2 הן בעלות זכויות בנכס מקרקעין הידוע בשם "קניון חיפה" (להלן: "הקניון") אשר נוהל, במועדים הרלוונטיים, על ידי חברה פרטית לניהול בשם "החברה לניהול קניונים ד.ח.פ בע"מ". בין חברת הניהול הנ"ל לבין הנתבעת 3 נחתם הסכם לביצוע שירותי שמירה בקניון.

1.2        התובע ניהל והפעיל בקניון בין השנים 1999-2002 חנות תחת השם המסחרי "חמסה" אשר שימשה כבית קפה, תחנת טוטו ולוטו, חנות לממכר סיגריות, משקאות וכיוצ"ב (להלן: "החנות").

1.3        במרוצת הזמן, הבחין התובע באי התאמה בין הכנסותיו להוצאותיו, אשר נמשכה זמן ניכר, חרף מאמצים ופעולות לאיתור מקורה. לבסוף, נשכרו שירותיו של חוקר פרטי אשר התקין במקום מצלמות נסתרות.

1.4        עם התקנת המצלמות, נתחוור לתובע, למגינת לבו, כי שני אנשים נכנסו לחנות במספר הזדמנויות בשעת לילה מאוחרת, לאחר סגירת העסקים בקניון, וגנבו סחורה שכללה בעיקר חפיסות סיגריות מסוגים שונים, סיגרים וניירות גלגול. לאחר שהוגשה  תלונה במשטרה, נפתחה חקירה והוגש כתב אישום כנגד שני המעורבים - רולנד ברודי (להלן: "רולנד") ואליהו חוחושואלי (להלן: "אלי") אשר הורשעו לפי כתב האישום בהתפרצות לחנות וגניבת טובין מתוכה, וזאת במועדים שונים בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2001. בשולי כתב האישום נרשם בכתב יד כי ערך כל הגניבות בכל האישומים כ- 20,000 ש"ח.

1.5        בכתב התביעה טען התובע כי הגניבה התבצעה על ידי שומרים שהועסקו על ידי הנתבעת 3 וכי מדובר בגניבה בהיקף של עשרות אלפי שקלים בכל פעם. לשיטתו, מתבטאת אחריותן של הנתבעות, בין היתר, בכך ששכרו שירותי שומרים מבלי לקיים פיקוח עליהם, מבלי לוודא כי אין לגביהם כל רישום פלילי, מבלי לבדוק את איכות השירות ומבלי למנוע מאת השומרים גישה למפתחות החנויות שבקניון.

            לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת ערוכה בידי רואה חשבון מטעמו, לפיה סך הנזק הכספי אשר נגרם לו כתוצאה מהגניבות מסתכם בסך 256,015 ש"ח. את תביעתו העמיד על סך של למעלה מחצי מליון ש"ח.

1.6        הנתבעות טענו כי מלאו התחייבויותיהן כלפי התובע במלואן וכי לא הפרו כל חיוב חוזי כלפיו, באשר לא קיים בין הצדדים הסכם לאספקת שירותי שמירה ואבטחה. כמו כן טענו כי הן פעלו כפי שבעלים סביר המנהל קניון וכפי שחברת שמירה סבירה היו נוהגים באותן נסיבות. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעות 1 ו- 2 הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 3.

1.7        לשם השלמת התמונה אציין כבר בשלב מקדים זה כי מתוך הראיות שהוצגו התברר כי במועדים הרלוונטיים רולנד כלל לא עבד בשירות הנתבעת 3, אם כי הועסק על ידה  עובר לאירועים המפורטים לעיל וזאת עד לשנת 2000. עוד עלה כי הנ"ל הועסק תקופה מסוימת בחנות אותה ניהל התובע בקניון וכי הלה מסר לו במו ידיו את מפתחות החנות. לעומת זאת, השותף האחר למעשה הגניבה - אלי - שימש במועדים בהם התרחשו האירועים הנ"ל, כאחראי משמרת אצל הנתבעת 3.

2.         העילה החוזית

2.1        את זכויותיו בחנות רכש התובע מחברה בשם "חמסה ארז בע"מ" בהתאם להסכם שכרת עמה ביום 18.03.99. על פי ההסכם, הצהיר התובע כי ידועות לו הוראות חוזה השכירות אשר נחתם בזמנו בין חברת חמסה הנ"ל לבין הנתבעות 1 ו-2 וכי הוא ישא בכל החובות וההתחייבויות הנובעות מאותו הסכם שכירות. למעשה מדובר בהסכם העברת זכויות וחובות מהשוכר המקורי לתובע, באישורם של בעלי הקניון.

2.2        הסכם השכירות בין הנתבעות 1 ו- 2 לבין הבעלים של חברת חמסה הנ"ל, מר גיורא מדר נחתם ביום 15.8.1996. במקביל אליו נחתם בין הצדדים חוזה ניהול, המהווה נספח לחוזה השכירות, ומפרט, בין היתר, את השירותים השונים שמעניק הקניון לשוכר.

2.3        התובע לא הפנה בכתב תביעתו, בתצהירו וגם לא בסיכומיו להוראות ספציפיות באף לא אחד מאותם הסכמים, מהן ניתן ללמוד על התחייבות הנתבעות להעניק לו שירותי שמירה או אבטחה, ולא בכדי. בסעיף 16.1 לחוזה השכירות נאמר בין היתר:

"מבלי לגרוע מכל התחייבויות השוכר שעל פי החוזה ועל פי כל דין בקשר לשמירת המושכר ולהחזקתו, יהיה השוכר אחראי בלעדי (לשלילת אחריות המשכיר) לביטוח המושכר ותכולתו ולביטוח אחריותו לכל הבאים בשערי המושכר, לרבות עובדיו, ספקיו ולקוחותיו וכן יהיה אחראי בלעדי להגנת המושכר ותכולתו". (ההדגשה אינה במקור - א.ט).

            סעיף 16.2 לחוזה מורה בין היתר כי:

"מוסכם ומוצהר במפורש כי על המשכיר לא תחול כל אחריות שהיא, מכל מין וסוג שהוא כלפי השוכר בשל נזק ככל שייגרם לרכושו ו/או לעסקו של השוכר מכל סיבה שהיא...".

            אם לא די בכך הרי בא סעיף 16.7 לחוזה ומבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי:

"השוכר מצהיר כי ידוע לו כי המשכיר אינו מתחייב לקיים שמירה ו/או הגנה כלשהי על המושכר וכי ידוע לו כי אין למשכיר אחריות מכל מין וסוג שהוא כלפי השוכר בכל הקשור לשמירה ו/או הגנה של המושכר ולמען הסר ספק לא תחול על המשכיר אחריות לפי חוק השומרים, התשכ"ז - 1967".

2.4        עיון בחוזה הניהול מלמד כי אף בו אין כל התחייבות מצד הנתבעות לספק ולהעניק לתובע שירותי שמירה או אבטחה לחנות אותה הוא מנהל בקניון. בהסכם זה התחייבו הנתבעות 1 ו- 2 לספק שירותי ניקיון, תאורה ושמירה על השטחים הציבוריים בלבד. הוראותיו של ההסכם מתיישבות עם הוראות חוזה השכירות ומשלימות אותן, באשר אלו מטילות את האחריות לשמירת החנות על שכמו של השוכר.