פסק-דין בתיק א 14908/05

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14908-05
16.2.2006
בפני :
אשר גולדין - סג"נ

- נגד -
:
1. אלברטו י. מצרי השקעות בע"מ
2. ח.פ. 510361124

עו"ד א. רווח ואח'
:
עזר סלים ת.ז. 70115142
עו"ד י. גליקס ואח'
פסק-דין

1.     מהות התביעה:

זוהי תביעה לפינוי הנתבע מדירה בת 3 חדרים (להלן: "הדירה" או "המושכר"). הנמצאת בקומה ב' בבית שברחוב לוינסקי 15 פינת רחוב רענן 13 בתל אביב. (להלן: "הבית").

2.     עיקרי המסכת העובדתית:

א.                 התובעת הינה הבעלים של הבית.

ב.                  הנתבע מחזיק במושכר והינו דייר מוגן בדירה על-פי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב- 1972 (להלן: "החוק), בהתאם לחוזה שכירות מוגנת שנערך עימו ביום 11/7/1990. (להלן: החוזה" או "חוזה השכירות").

3.     הפלוגתאות בין הצדדים:

טיעוני התובעת:

א.       לפני מספר שנים העביר הנתבע את זכות השימוש במושכר לצד ג' אשר הפעיל במקום מכון ליווי עד לפני כחודשיים, ללא הסכמת התובעת ובניגוד לחוזה השכירות, על כן קמה לתובעת עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק.

ב.        הפעלת מכון ליווי מהווה שימוש במושכר למטרה בלתי חוקית ועל כן קמה עילת פינוי נוספת מכוח סעיף 131(4) לחוק.

ג.                   כתוצאה מהפעלת מכון הליווי בדירה, נגרם מטרד לשאר דיירי הבית, אשר כולם דיירים מוגנים של התובעת. גם עובדה זו מקימה עילת פינוי מכוח סעיף 131(5) לחוק.

ד.                  הנתבע מפיק רווח בלתי הוגן מההשכרה המשנית כאמור לעיל, בקבלתו את הסך של      -.1,000$ בעבור ההשכרה, בעוד אינו משלם דמי שכירות, ומכאן שמתגבשת עילת פינוי מכוח סעיף 131(6).

ה.                  לא זו אף זו, הנתבע פסק מלשלם דמי שכירות למעלה משנתיים, מכאן שהופר חוזה השכירות באופן המקנה לתובעת עילת פינוי נוספת מכוח סעיף 131(2), ואף 131(1) לחוק.

ו.                    יתר על כן, מזה כחודשיים לערך ננטשה הדירה על ידי הנתבע, ועל כן הוסרה ממנו הגנת החוק, כך שלתובעת עומדת גם עילת פינוי זו כנגדו. 

טיעוני הנתבע:

א.                 הנתבע מחזיק במושכר, מעולם לא העביר לאחר את זכות השימוש בו והוא ממשיך לעשות בו שימוש.

ב.                  הנתבע לא שינה את מטרת השכירות ולא חרג מהוראות החוזה.

ג.                   בשבע השנים האחרונות, מנהל במושכר מכון לעיסוי רפואי ואין כל אמת בטענה כי מדובר במכון ליווי.

ד.                  בעת ששכר הנתבע את המושכר, שימשו יתר הדירות גם הן לצורך עסקים ועל כן לא עומדת לתובעת עילת פינוי בגין הטרדת הדיירים.

ה.                  הנתבע פסק מלשלם את דמי השכירות כפי שטוענת התובעת, ואולם דבר זה נעשה בהסכמת התובעת עצמה, מאחר ומדרגות הבית היוו סכנה לדייריו והתובעת סירבה לבצע התיקון בעצמה, הוסכם כי הנתבע עצמו ישא בעלות ולאחר מכן יתחשבנו. הנתבע לטענתו שילם את הסך של -.15,000ש"ח בעבור התיקון, ואולם סירבה התובעת להשיבו לנתבע תחת זאת הוסכם כי התיקון שבוצע יהווה תשלום ע"ח דמי השכירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>