פסק-דין בתיק א 11602/06

רקע

ביום 13.9.04 נחתם בין התובעת לנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), הסכם ספק - בקשה להצטרפות להסדרי כרטיסים ישראכרט, יורופיי, אמריקן אקספרס, (להלן: " ההסכם").

בהתאם להסכם, על הנתבעת לספק סחורה למחזיקי כרטיסי אשראי שהונפקו על ידי התובעת ו/או אחרים המיוצגים על ידיה ושנמצאים בשימוש לקוחותיה. עוד נקבע בהסכם כי התובעת תזכה את חשבון הנתבעת בסכומים המגיעים לה ממנה או תחייבה בסכומים העשויים להגיע לה מהנתבעת.

טענות התובעת

הנתבעת ביצעה בבית העסק אשר נוהל על ידה בתקופה הרלוונטית, ארבע עסקאות בכרטיס אשראי מספר 3715091528810000 אשר הונפק על ידי התובעת לשימוש לקוח שלה, (להלן: " המחזיק") והתובעת העבירה לחשבונה את תמורת העסקאות בניכוי עמלה. לאחר שהועברה תמורת העסקאות לנתבעת, הודיע המחזיק לתובעת כי העסקאות לא בוצעו על ידו והתובעת זיכתה אותו בסכומי העסקאות בהן חויב חשבונו, מכוח חוק כרטיסי חיוב התשמ"ו 1986, (להלן: "החוק").

בקשת התובעת לחייב את חשבון הבנק הנתבעת בסכום עסקאות אלה, חוללה על ידי הבנק מהסיבה "אין כיסוי מספיק".

התובעת עותרת לחייב את הנתבעת להשיב לה את סכום העסקאות מכוח ההסכם ואת נתבע 2 (להלן: " הנתבע"), מכוח חבותו האישית כבעל מניות בחברה, אשר פעל בחוסר תום לב בביצוע ארבעת העסקאות אשר הוכחשו על ידי המחזיק.

טענות הנתבעים

אין כל יריבות בין התובעת לנתבע, אשר לא ערב אישית להתחייבויות הנתבעת כלפי התובעת. הנתבע הוא בעל מניות ומנהל הנתבעת ופעולותיו נעשו כאורגן של החברה ולא באופן אישי.

הנתבעת ביצעה עסקאות בהתאם להסכם ולאחר שקיבלה אישור לכל עסקה שבוצעה בינה לבין מחזיקי הכרטיסים.

העסקאות בוצעו על ידי מחזיקי כרטיסים והכחשת העסקאות  היא שקרית, כאשר מחזיקי הכרטיס, דיסנג'יס מייקל ווויליס פליטר  פעלו במרמה בהכחשת העסקאות. התובעת לא ביצעה ברור וחקירה אמיתית של האירועים, היא פעלה באחור של 3 חודשים, בניגוד  להתחייבויותיה החוזיות ובכך גרמה נזק לנתבעים ולא פעלה לחובתה הכללית להקטנת הנזק.

לטענת הנתבעים התובעת מבקשת לבטל 8 עסקאות, ולא 4 כטענתה, כאשר 4 עסקאות בוצעו על ידי מחזיק בשם מייקל ו - 4 עסקאות אחרות, על ידי פלייטר.

לגרסת הנתבעים, נציגת הנתבעת בשם מיטל סבח, (להלן: "מיטל"), קיבלה שיחת טלפון מאדם בשם וילס, אשר הסביר לה שהוא ומייקל עוסקים בשותפות בהתקנת מערכת סטריאו לרכב ומעוניינים לרכוש ביחד מערכות כאלה מהתובעת, באמצעות כרטיס אשראי אשר בבעלות מייקל. וילס, אשר שולט בשפה העברית, מסר את הטלפון למייקל לביצוע ההזמנה בשווי 7,548 ש"ח וכן מסר את פרטי כרטיס האשראי לתשלום, את הכתובת למשלוח המוצרים ותעודת הזהות שלו. מיטל הסבירה לו כי המוצרים ישלחו בדואר רשום לכתובת שמסר, רחוב הפטל 31/29 קריית ביאליק בחיפה.

מכיוון שהלקוח ביקש לקבל את המוצרים באותו יום, הפנתה אותו מיטל לנתבע אשר הודיע להם כי אם ברצונם לקבל את המוצרים, עליהם להגיע אל הנתבעת.

למחרת, 2.6.05 הגיעו השניים לבית העסק של הנתבעת ברחוב חנקין 83 בחולון לשם ביצוע העסקה, מיטל העבירה את כרטיס האשראי במסופון ובהתאם לקריאה שהתקבלה, התקשרה לנציג שירות של התובעת, אשר הסביר לה שמדובר בכרטיס חו"ל ולאחר שמיטל מסרה לו את כל פרטי הלקוח היא קיבלה אישור לעסקה, החתימה את מייקל על השובר, הנפיקה חשבונית 02/000031 מיום 2.6.05 ומסרה את המוצרים למייקל (להלן:" העסקה הראשונה").

משאושרה העסקה, הבין הנתבע שמדובר בסוחרים - שותפים והסכים לבצע עסקאות נוספות עמם, כאשר המשלוחים האחרים נשלחו לכתובת שמסרו מייקל ווילס. מדובר בשלוש הזמנות נוספות באותו כרטיס אשראי ו-4 הזמנות נוספות באמצעות כרטיס האשראי של וילס, כאשר כל המשלוחים נשלחו לאותה כתובת באמצעות חברת המשלוחים "אביב שיגור", אשר זיהו את המזמינים ומסרו את המוצרים בכתובת שנתנו המחזיקים.

בסמוך ליום 13.7.05, הודיעה התובעת לנתבעת שהיא מבקשת את העתקי שוברי העסקאות כיוון שהמחזיקים ביקשו לברר את החיובים. הנתבעת המציאה לתובעת את השוברים, החשבוניות ואישורי המשלוח. התובעת הודיעה לה כי המחזיקים הכחישו את העסקאות ולכן היא עומדת לחייב את הנתבעת בסכומן.

הנתבעת השיבה לתובעת, כי וילס ביצע את העסקאות והכחשתו חסרת בסיס ושקרית, ואף מסרה את מספר הטלפון הנייד ממנו התקשרו מייקל ווילס לצורך ביצוע העסקאות, אך התובעת לא ביצעה כל בירור בעקבות כך.

בפועל קיזזה התובעת מחשבון הנתבעת 6,597 ש"ח שלא כדין, והנתבעת טוענת כי הכחשת העסקאות בוצעה מספר חודשים לאחר ביצוען.

לטענת הנתבעת, העסקאות קיבלו אישור מיוחד, כמפורט בהסכם, אישור המיועד לאפשר לנתבעת לבצע עסקאות ללא חשש מפעולת מרמה של הלקוחות ותמורת אישור מיוחד זה שילמה התובעת תוספת של 30 ש"ח לכל אישור.

לטענתה, חלה על התובעת חובת זהירות גבוהה לעקוב בזהירות אחר לקוחותיה, כדי למנוע  נזק מספקים.

דיון

המחלוקת העובדתית, המשליכה על המחלוקת המשפטית, בין הצדדים הינה בשאלה האם העסקאות ולמצער הראשונה שבהן, בוצעו בנוכחות כרטיס האשראי, או שמדובר בעסקאות במסמך חסר.