פסק-דין בתיק א 100626/01

1.         בפני תביעה שכותרתה על פי כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 4/11/02 "צו עשה, כספית" כשהסכום הנתבע הינו סך  של 1 מיליון ש"ח בלא שבתביעה עצמה מבוקש צו עשה.

יש לציין שבתביעה המקורית שהוגשה בתיק זה נתבקש גם צו עשה לחייב את הנתבעת 1 להוציא לבית התובעים היתר בנייה כדין, אך הסעד הנ"ל [שכמובן אינו בסמכות בימ"ש זה] לא נתבקש בתביעה המתוקנת.

אין מחלוקת שהתובעים מחזיקים ומתגוררים משנת 89' בבית שברחוב קדרון 19 ברמת - השרון המצוי על גבי חלקות 241 ו-232 בגוש 6416 [להלן: "הנכס"/"הבית"].

לטענת התובעים, לפי התב"ע ניתן להקים על חלקה 241 2 יחידות מגורים ועל חלקה 232 4 יחידות מגורים, דהיינו סה"כ 6 יחידות מגורים ושולם מס השבחה בגין 6 יחידות על ידי מילי השקעות בע"מ, הבעלים הקודמים של החלקות.

לטענת התובעים התכנון של המגרשים הנ"ל לא עלה בקנה אחד עם תכנון הכבישים ומערכת ביוב ולא תאם את התוכנית הכוללת שתוכננה לאזור, ולכן בשנת 1987 התקבל אצל הנתבעות פתרון הנדסי, לפיו ייבנו ב-2 החלקות 6 יחידות מגורים באופן ש 3/4 3 יחידות בחלקה 232 ו-1/4 2 יחידות בחלקה 241, דהיינו, יחידה אחת תיבנה על שתי החלקות וזהו הנכס נשוא התביעה.

לטענת התובעים, ברוח זו הונחו גורמי ההנדסה בנתבעות ובעלי הקרקע לפעול להסדרת קבלת היתר בניה לבית.

לטענת התובעים, לא ניתן היתר בניה לבניית היחידה השישית למרות בקשת היזם - מוטראן ס.א. לקבל היתר בנייה ל-6 יחידות, שכן היה צורך באישור תוכנית איחוד וחלוקה לשתי החלקות המסווגות גם כאזורי מגורים שונים, לפני ששניתן יהיה ליתן היתר בניה לבית ה-6 ולכן המליצה הנתבעת 2 ביום 30/5/88 על הפקדת תוכנית מיתאר רש/683 שעיקרה שינוי יעוד אזורי מגורים ובנסיבות אלו בנה היזם את כל יחידות הדיור.

לטענת התובעים, הם רכשו את הבית בהסתמך על מצגי הנתבעות וזאת לאחר שנאמר להם שהבית הוקם על פי היתר בניה כדין ושאין חובות לבית מלבד ארנונה ומים ועקב כך התקשרו ביום 26/10/88 בחוזה לרכישת הבית ורק שנים לאחר מכן נתברר להם לתדהמתם כי ביתם נבנה ללא היתר בניה.

לטענת התובעים, הטיפול בנושא על ידי הנתבעות היה רשלני, הופסק לעיתים לחלוטין, לא קודם, תיק התוכניות ומסמכיה נעלמו כשהנתבעות מערימות קשיים ודרישות על התובעים המונעים מהם לקבל היתר בניה לבית.

לטענת התובעים, הנתבעות יצרו מצג שווא רשלני והפרו את התחייבויותיהן והבטחותיהן לפעול לאישור השינוי התכנוני שהן יזמו לצורך קבלת היתר בניה לבית ואת חובת הזהירות כלפיהם ולכן הן אחראיות לנזק שנגרם לתובעים שהסתמכו על מצגי, התחייבויות והבטחות הנתבעות כשהתובעים אף חשופים לסכנת הריסה של ביתם עקב קיומו של צו הריסה שניתן בעקבות הליכים פליליים שהנתבעות ניהלו נגדם.

לטענת התובעים, הם מתגוררים עד היום בבית שנבנה ללא היתר בניה וטרם הוצא לו היתר בניה וזאת כתוצאה ממחדלים חמורים של הנתבעות שלא נקטו בהליכים המנהליים הדרושים להוצאתו ואף נקטו פעולות שלא כדין שגרמו להכשלת  הוצאתו, כשכל ניסיונותיהם של התובעים להביא להוצאת היתר בניה לבית עלו בתוהו עקב טירפוד ההליך על ידי הנתבעות.

לטענת התובעים, נגרם להם נזק רב עקב התמודדות במשך שנים רבות עם הנתבעות, דבר שגרם להם להוצאות ממשיות רבות, מנע מהם אפשרות למכור או למשכן את הבית ועקב כך מנע מהתובעים לפתח את עסק התובע 1 ולמכור פטנט תוך ויתור של הכנסות עתידיות, פגיעה בבריאות ועוגמת נפש כשהתובעים העמידו את התביעה מטעמי אגרה על סך 1 מיליון ש"ח.

לטענת הנתבעות, הבית נבנה ללא היתר, כשהתובעים ידעו זאת או היו צריכים לדעת זאת בזמן רכישת הבית והיו צריכים לבדוק את המצב המשפטי בזמן רכישת הבית כשהתובעים לא תבעו צדדים אחרים בגין מכירת בית ללא היתר וכן עשו שימוש שלא כדין בחשמל ללא טופס 4. 

לטענת הנתבעות, הבקשה לשינוי התב"ע אושרה בכפוף לתיקונים אותם מסרבים התובעים לבצע.

לטענת הנתבעות, משיקולים תכנוניים אשר ככל הנראה עלו בקנה אחד עם שיקוליו הכלכליים של הקבלן, הומלץ ליזם ליזום תב"ע בה יאוחדו המגרשים, דבר שיאפשר בניית 6 יחידות צמודי קרקע.

לטענת הנתבעות, לא חלה עליהן חובת זהירות והיא גם לא הופרה ואין להן כל אחריות לכך שאין לבית היתר.

2.         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א.        כללי

בתיק זה עולה תמונה עגומה של נתבעות שיוזמות הליך תכנוני ביוזמתן ומשיקוליהן שעל פיו בית אחד צריך להיבנות ב-2 חלקות, במקום בחלקה אחת תוך התחייבות, הבטחה ומצג שניתן לבנות את הבית הנ"ל ושהדבר יוכשר ויאושר במהירה .