פס"ד העוסק בסוגיה האם הנכס שנמכר על ידי העורר מהווה "דירת מגורים מזכה" לצורך קבלת פטור ממס שבח

יו"ר הוועדה, השופט אביגדור דורות:

1. לפנינו ערר בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק") על החלטת המשיב מיום 13.6.22, בגדרה נדחתה השגת העורר מיום 28.11.21 על שומות מס שבח שהוצאו לו (להלן: "השומה"). עניינו של הערר בהחלטת המשיב לדחות את טענת העורר לזכאות לפטור ממס שבח לפי סעיף 49(א) לחוק, ולחישוב ליניארי מוטב לפי סעיף 48(א)(ב2) לחוק.

    

   רקע עובדתי

2. ביום 17.6.1976 רכש העורר זכות במקרקעין, במחצית ממגרש בשטח 918 מ"ר עליו מבנה ותיק בשטח של כ-100 מ"ר, הנמצא בפינת הרחובות מקור חיים 47 וצרת 2, בשכונת מקור חיים, ירושלים, הידוע כגוש 30130, חלקה 20 בתמורה ל-162,500 לירות (להלן: "המגרש" או "הנכס") (להלן: "הרכישה הראשונה").

    

3. ביום 30.6.2016 העורר שילם לרשות מקרקעי ישראל עבור מכר קרקע- "מבצע ה"ב" סך של 149,442 ₪ (להלן: "הרכישה השנייה").

    

4. ביום 10.9.2019 נחתם הסכם אופציה סחירה לגבי הממכר בין העורר לחברת "בטוחה נדל"ן" (ח.פ. 515760627) (להלן: "בטוחה נדל"ן"). העסקה הנ"ל דווחה למנהל מיסוי מקרקעין בהתאם לסעיף 73(ג) לחוק (כשומה מס' 119196731).

    

5. ביום 24.3.2021 נחתם הסכם סיחור אופציה ייחודית במקרקעין לגבי הממכר בין בטוחה נדל"ן לחברת "באמונה ייזום וניהול פרויקטים בע"מ" (ח.פ. 512633363) באמצעות חברת בת "באמונה בוטיק בע"מ" (ח.פ. 516054715) (להלן: "היזם"). העסקה הנ"ל דווחה למנהל מיסוי מקרקעין בהתאם לסעיף 73(ג) לחוק (כשומה מס' 122203300).