פס"ד הנוגע להשפעה בלתי הוגנת ולקיחת חלק בעריכת צוואה

השופטת עינת רביד :

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נלי רוסמן- גליס) מיום 7.3.2019 בת"ע 11901-05-16, ת"ע 11915-05-16 ו- ת"ע 11930-05-16 בגדרו ניתן צו לקיום צוואה בעדים מיום 21.11.2010 (להלן: הצוואה) של המנוחה נ' פ' ז"ל (להלן: המנוחה) ונפסקו הוצאות לחובת המערערים בסך של 70,000 ₪.

תמצית הרקע וההליכים

1. המנוחה, נולדה ברוסיה ביום ... ונפטרה ביום 2015.... בהיותה בת 90. המנוחה הייתה דוברת רוסית ועברית, ובמותה הייתה אלמנתו של נ' פ' ז"ל (להלן: האב).
2. למנוחה ולאב היו שני בנים: הבן הקטן, י' ז"ל (להלן: הבן המנוח), והבכור א' יבל"א (להלן: הבן א') הקרוי גם ש' ו- ס'.
3. גם האב וגם הבן המנוח נפטרו לפני המנוחה. האב נפטר בתאריך 7.2006 והותיר אחריו צוואה משנת 1986 (להלן: צוואת האב), בה נקבע, כי האב מוריש למנוחה את כל רכושו, אך באם תלך לעולמה לפניו, יחולק רכושו בין שני בניו בחלקים שווים. צוואה זו לא שונתה וקוימה לאחר מותו, כך שהמנוחה ירשה את מלוא רכושו של האב, שעיקרו לעניינו הוא בית צמוד קרקע ברחוב XXXX(להלן: הבית).
4. הבן המנוח נפטר כאמור גם הוא לפני המנוחה ביום 7.2012 ממחלת הסרטן. הבן המנוח היה נשוי לב' פ' (להלן: אלמנת הבן המנוח) ולהם שני ילדים הם המערערים י' (להלן: הנכדה) וד' (להלן: הנכד ביחד: ילדי הבן המנוח או הנכדים), שהם נכדי המנוחה.

הבן המנוח הסתבך עם עסקיו, נפתח נגדו תיק הוצל"פ, ובשנת 1998 בגלל אותה הסתבכות עזב עם משפחתו את הארץ וחי בחו"ל עד שנת 2012, שנה בה חזר לישראל להמשך טיפול במחלת הסרטן, הגיע להסדר עם בנק לאומי, הנושה העיקרי, בעזרת חברו הטוב, מ' מ' (להלן: החבר מ') לסגירת תיק ההוצאה לפועל בתמורה לסך של 200,000 ₪, ולאחר מכן נפטר ביולי 2012.

אלמנת הבן המנוח שבה לישראל כבר בשנת 2006 והייתה נוסעת לבקר את הבן המנוח בחו"ל לעיתים קרובות.

5. הבן א' היה נשוי (נשואים שניים) לש' פ', חי בנפרד ממנה משנת 2004 והתגרש ממנה בשנת 2013 (להלן: גרושת הבן א') ולהם שני ילדים. לבן א' ילדה נוספת מנישואיו הראשונים. לאחר הפרידה בשנת 2004 עבר הבן א' לחיות עם הוריו בבית והוא מתגורר בו עד היום.
6. בצוואה, שנעשתה בהיות המנוחה כבת 86, ועל פי הכתוב בה נעשתה בפני שתי עדוֹת, חברות של גרושת הבן א' (ה"ה א' ג' ו- ר' ב' – להלן ביחד: העדוֹת לצוואה) הורישה המנוחה את כל רכושה לבן א' בלבד, כאשר נכתב שאם הבן א' לא יהיה בחיים בשעת מותה, רכושה של המנוחה יעבור לילדיו של א'.

אין בצוואה כל הסבר מדוע מנושל האח המנוח וילדיו מן הצוואה.

7. בנוסף, ביום 21.3.2012, בהיות המנוחה כבת 87, חתמה המנוחה בפני עו"ד כ' על התחייבות ולפיה "לא תמכור או תעביר או תשעבד או תעשה כל עסקה אחרת" בבית, אלא בהסכמת הבן א' בכתב, ובאותו יום אף נרשמה על כך הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.
8. לאחר מות המנוחה, פנתה ב"כ ילדי הבן המנוח לבן א' וביקשה ממנו כי יעביר לידיה את הצוואה, ככל שנעשתה כזו, אולם לא נענתה. לפיכך, בדצמבר 2015 הגישו ילדי הבן המנוח ואלמנתו בקשה לצו ירושה על פי דין. מספר ימים לאחר מכן הגיש האח א' בקשה לצו קיום צוואה, היא הצוואה נשוא הדיון כאן.

ילדי הבן המנוח הגישו התנגדות לצוואה בטענות הבאות: היעדר כשירות, שינוי צוואה הדדית בניגוד לסעיף 8א' לחוק הירושה; הוראת יורש אחר יורש בצוואה; הזוכה על פי הצוואה לקח חלק בעריכתה; היעדר גמירת דעת של המנוחה- איננה משקפת את רצונה; הונאה, מרמה, מצג שווא, איומים, לחץ, כפיה קודם ובעת עריכת הצוואה וחתימתה; השפעה בלתי הוגנת על המנוחה וניצול מצבה הרפואי; יחסי תלות בין המנוחה לבין הבן א'.

הבן א' ביקש לקיים את הצוואה וטען כי המנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה ולא הוכח אחרת; לא התקיימה כל השפעה בלתי הוגנת מצדו כלפי המנוחה; המתנגדים לא היו בקשר עם המנוחה עד שנת 2012, ורק לאחר עריכת הצוואה שנערכה בשנת 2010, הם ניסו לפעול לשינוי הצוואה בפניות אל מנוחה כפי שהורה להם אביהם; לפיכך - גם המתנגדים סברו שהמנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה בשנת 2010.

9. להשלמת התמונה יש לציין כי ביום 1.6.2015 הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו כינוס נכסים לנכסי הבן א' ומאז הוא בהליך פש"ר.

תמצית פסק הדין של בית המשפט קמא