פס"ד בתובענה לחייב החזר השקעות לאחר שהנתבעת קיבלה את מלוא הזכויות במשק

בפני תובענה כספית ע"ס 975,000 ₪ במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את ההשקעות אותן השקיע במשק מס' 77 במושב ... (להלן:  'המשק') ומכוח הרשאה אשר ניתנה לו מאת אביה, להחזיק ולהשתמש בחלק מהמשק.

רקע ועובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

1. התובע והנתבעת הם גיסים.

          הנתבעת היא אחותה של רעיית התובע.

2. הזכויות במשק נובעות מכוח חוזה שכירות (משבצת דו צדדי) אשר נחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין אגודת המושב במטרה לקיים יישוב חקלאי בשטח המשבצת ובהתאם לתנאי חוזה המשבצת.

          אגודת המושב העניקה זכויות שימוש בנחלות לחברי האגודה וכיום זכויות בר הרשות במשק רשומות ע"ש אביה של הנתבעת, מר כהן חנינה שמעון (להלן: 'האב').

3. ביום 31.12.09 קיבלה הנתבעת במתנה מאת האב את מלוא הזכויות בנכס, בהתאם להסכם מתנה נספח 1 לכתב ההגנה.

בקשת הנתבעת להעברת זכויות בר הרשות במשק על שמה, מכוח הסכם המתנה כאמור, לא הושלמה על רקע  חריגות בניה הקיימות במשק.

4. ביום 23.05.17 הגישה הנתבעת כנגד התובע תביעה לפינוי וסילוק יד, במסגרתה עתרה להורות לתובע לפנות את המשק ולהרוס ו/או לפנות כל מבנה לא חוקי שנבנה בו על ידו  (תמ"ש 50123-05-17) – להלן: "'התביעה לסילוק יד'.

          בפסק-דין מיום 31.10.19 אשר ניתן בהסכמת הצדדים בתביעה לסילוק יד, נקבע כי התובע יפנה מהמשק כל מבנה ו/או חפץ השייך לו ו/או אשר הוקם או הוצב על ידו.

טענות הצדדים

5. טענות התובע

א.      הוא מחזיק בחלק ממשק מס' 77 במושב  ובמבנים הבנויים עליו מכוח רשות שימוש בלתי הדירה אשר ניתנה לו ע"י  האב, רשות אשר כללה גם הקמתם של מבנים המשמשים למסגרייה ולכל שימוש אחר אשר יימצא לנכון.

ב.       כעשרים ושתיים שנים קודם הגשת התובענה פנה אליו האב בבקשה לסייע בעדו לשקם את הנחלה, אשר היתה עזובה ומוזנחת, כמו גם ביתו.

ג.       האב, אשר אהב אותו בכל ליבו, הציע לו להקים מסגרייה בנחלה לצורך פרנסתו ופרנסת בני ביתו, תוך הבטחה כי הוא יוכל להשתמש בנחלה ובמבנים שיקים עליה למשך כל חייו, תוך שהוא מעודדו לפתח ולהגדיל את עסקיו על הנחלה.

ד.       עוד הבטיח לו האב כי הוא יגיש תכנית למנהל מקרקעי ישראל על מנת לאשר את בניית המסגרייה והשימוש בה, כאשר תכניות להכשרת המסגרייה כפעילות לא חקלאית (פל"ח) הוכנו ונחתמו על ידי האב וכעולה מנספח ב' לתביעה.

          * יוער כי מנספח ב'  לתביעה עולה כי ביום 07.05.06 הגיש האב לועדה המקומית לתכנון ובניה בקשה שתוארה כבקשה: "היתר בניה לסגירת רפת והקמת מחסן חדש והפיכתם לשימוש חורג למסגרייה חקלאית למשך 5 שנים".

          בתצהיר עדות ראשית הוסיף התובע כי האב אף לקח אותו למשדרו של ב"כ הנתבעת ביחד עם התובעת וחלק מאחיה ובמהלך הפגישה ביקש האב מפורשות מב"כ הנתבעת שלא תפגענה זכויות השימוש שלו בנחלה – סעיף 10 לתצהיר עדות ראשית.