פס"ד בתביעת ילדיו של מנוח מנישואים קודמים כנגד אשת המנוח לקבלת דירה שהועברה לבנה, בהתאם להסכם בין האחים, לאחר שזה נפטר

בין התובעים לבין אחיהם המנוח נחתם הסכם לחלוקת עיזבון אביהם. לטענת התובעים, בנוסף להסכם הכתוב והחתום, נכרת בינם לבין אחיהם הסכם בעל פה, לפיו בעקבות פטירת האח דירה שהועברה לבעלותו על פי ההסכם הכתוב צריכה לעבור לבעלותם. בטענה זו עוסק פסק דין זה.

א. העובדות:

1. מר --- (להלן: האב) הלך לעולמו ביום 00.00.2019 והותיר אחריו בת ושני בנים. התובעים הם בתו ובנו של האב מנישואיו הראשונים. הנתבעת היא רעייתו השנייה של האב, לה נישא לאחר שהתגרש מאמם של התובעים. לנתבעת ולאב נולדו בן, א', ובת אשר נהרגה בתאונה לפני שנים רבות בהיותה ילדה. כעבור מספר שנים התגרשו האב והנתבעת.

    

2. א' סבל מבעיית התמכרויות והתקשה בניהול חיים נורמטיביים (ראו דברי התובעת 1 בחקירתה הנגדית, עמ' 82 ש' 4-2).

    

3. אחרי פטירת האב, טען א' בפני התובעים כי הוא אוחז בצוואה שעשה האב לפיה הוא זוכה בכל העיזבון. התובעים גרסו כי המסמך אותו הציג א' אינו צוואה שניתן לקיים, וכי יש להוציא צו ירושה אחר האב.

    

4. ביום 21.1.2020 נפגשו התובעים וא' בבית קפה, פגישה בה נכחה גם דודתו של א', אחות הנתבעת, גב' ---. שיחה שהתקיימה בפגישה זו הוקלטה על ידי התובעים, ללא ידיעתו של א' (חקירתה הנגדית של התובעת 1 עמ' 77 ש' 22-21). תמליל השיחה צורף על ידי התובעים לכתב התביעה, כשלטענת הנתבעת התמליל שצורף אינו כולל את השיחה במלואה.

    

5. במהלך חודש מרץ 2020 חתמו התובעים וא' על הסכם אשר כותרתו "הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים". לפי המצוין בהסכם, התובעים חתמו עליו ביום 8.3.2020 וא' חתם עליו ביום 26.3.2020. חתימות כל הצדדים להסכם נעשו בפני עורכת הדין ב' אשר ערכה את ההסכם, ואשר אליה פנו התובעים.