פס"ד בתביעה הצהרתית לביטול חוזה מכר מקרקעין מחמת עושק

לפניי תביעה הצהרתית לביטול הסכם מכר מקרקעין שנכרת ביום 13.08.2017, בין התובע, שארבעה חודשים לאחר מכן הוכרז כאדם שמונה לו אפוטרופוס, ובין נתבעים 1 ו-2, הראשון הינו עורך דין במקצועו, והשני בעל אדמות, קרוב משפחה של התובע ולעתים אף מעסיקו, והכל מחמת עילת העושק, סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

הצדדים

1. התובע, יליד שנת 1955, פרוד ואב ל-5 ילדים. ביום 19.12.2018 הכריז ביה"ד השרעי בבאקה אלגרביה (להלן: "ביה"ד השרעי") כי התובע הינו נעדר כשרות וחסר יכולת לנהל את ענייניו. בתו, מונתה כאפוטרופסית עליו (להלן: "הבת האפוטרופסית").

2. נתבע 1, הינו עורך דין במקצועו, שימש כעורך הדין אשר ערך שני הסכמים לחלוקת העיזבון שנערכו בין התובע ושאר בני משפחתו, יורשי אביו המנוח.

3. נתבע 2, הינו בעל אדמות חקלאיות. התובע ונתבע 2 הינם בני דודים. במהלך השנים, נתבע 2 העסיק לפרקים את התובע בעבודות חקלאות על בסיס יומי.

הסכמי חלוקת העיזבון והסכמי המכר

4. אביו של התובע נפטר.

5. ניתן צו ירושה אחר עיזבונו. צו הירושה לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

6. בחודש מאי 2017, נחתם הסכם חלוקת עיזבון בין התובע ובין שאר בני משפחתו, יורשי אביו המנוח, במסגרתו הוסכם כי התובע יקבל את חלקה מס' 2 בגוש *** להלן: "חלקה מס' 2") וכן את חלקה 50 בגוש *** (להלן: "הסכם חלוקת העיזבון מס' 1").