פס"ד בתביעה בטענה לרשלנות שהביאה למוות בעת אימון כושר

צד שלישי                      מועצה אזורית עמק המעיינות

                                    עו"ד אהרון שפרבר ואח'

פסק דין

בבוקר 08/01/2020 אירעה טרגדיה איומה. המנוח, צעיר בן 23, מצא את מותו באימון כושר בקיבוץ לאחר שמשקולת במשקל כולל של 90 ק"ג נפלה על צווארו.

התובעים טוענים כי מותו המצער של המנוח נגרם בעקבות רשלנות הקיבוץ בתחומו ובאחריותו פעל מכון הכושר במשך שנים באורח שאינו תקין ובטיחותי, ללא פיקוח והשגחה. נטען כי אלמלא רשלנות הקיבוץ, ניתן היה להציל את חייו של המנוח.

הקיבוץ עותר לדחיית התביעה נגדו וטוען כי פעילות הספורט לא הייתה קשורה לקיבוץ ולא הייתה בשליטתו. נטען בנוסף שלא היה מפגע במתקני הכושר ולא הייתה חובה על הקיבוץ לפעול ביחס למתקנים אלה.

הקיבוץ טוען לחילופין כי האחריות לתאונה מוטלת על המועצה האזורית שאפשרה לחדר הכושר לפעול ללא רישיון עסק ובניגוד לחוק.

רקע וטענות הצדדים בתמצית: 

1. התובעים הם עזבון ויורשי המנוח, יליד XX/XX/1997, צעיר בן 23 במותו.

2. הנתבעת 1 היא קיבוץ מסילות, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: הקיבוץ). הנתבעת 2 היא חברת ביטוח שבכל הזמנים הרלוונטיים ביטחה את הקיבוץ בפוליסת ביטוח המכסה נזקים לצד שלישי. הצד השלישי היא מועצה אזורית (להלן: המועצה) בתחום שיפוטה נמצא הקיבוץ.

3. בבוקר יום ה- 08/01/2020 מצא המנוח את מותו הטראגי על ספת אימונים במקלט הקיבוץ. ג.ש, בן הקיבוץ, שהגיע להתאמן באותו הבוקר גילה את המנוח שכוב על מתקן "ספת לחיצה" כשמשקולת במשקל כולל של 90 ק"ג מונחת על צווארו. ג.ש הסיר מיד את המשקולת והחל בפעולות החייאה. מאחר שאין במקלט קו טלפון ואין קליטה בפלאפון, נאלץ ג.ש להפסיק את פעולות ההחייאה ולעלות במדרגות אל מחוץ למקלט כדי להזעיק את מד"א. צוות מד"א שהגיע למקום קבע את מותו המצער של המנוח (להלן: התאונה).

4. התובעים טוענים בתמצית כי מותו המצער של המנוח נגרם בעקבות רשלנות והפרת חובה חקוקה של הקיבוץ. לעמדתם, חדר הכושר בקיבוץ פעל בהפקרות במשך עשרות שנים; לא היה מדריך בחדר הכושר והאימון בו נעשה ללא שום פיקוח או השגחה מקצועיים; מכשירי הכושר היו ישנים ותוקנו ותוחזקו על ידי המתאמנים באופן חובבני תוך אלתור; לא הוזמן סקר סיכונים להבטיח מניעת תאונות; לא היו בחדר הכושר כללי התנהגות, הוראות, אזהרות והנחיות בנוגע לאימון בכל מכשיר ומכשיר (בעניין זה נטען כי בהתחשב בכך שלא היה מדריך במקום ולאור העובדה כי אימון עם משקולות כבדות עלול להיות מסוכן המינימום שיכול היה הקיבוץ לעשות זה להורות על איסור להתאמן באופן יחידני אלא לפחות שני מתאמנים יחד כך שתהיה השגחה ולו מינימלית על מתאמנים); לא היה בחדר הכושר קו טלפון למקרה חירום; לא היה ציוד עזרה ראשונה; השימוש בחדר הכושר היה פרוץ ופתוח לבני הקיבוץ, לתושבי קיבוצים אחרים ותושבי בית שאן וגם לחברי נבחרת הכדורעף של המועצה האזורית ונטען שהתאמנו בו גם קטינים.