פס"ד בערעורים בתביעת אב להפחתת מזונות בעקבות שינוי נסיבות ותביעת אם להגדלתם

השופט סארי ג'יוסי (אב"ד)

1. בפנינו שני ערעורים על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט טל פפרני) מיום 27.02.2020 בתיקי תלה"מ 6781-01-18, ו-1667-04-18, אשר במסגרתם התקבלה חלקית תביעתו של פלוני (להלן: "האב") להקטנת חבותו במזונותיהם של שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים (להלן: "הקטינים"), ונדחתה תביעתה של פלונית (להלן: "האם") להגדלת חבותו של האב במזונות אלו (להלן: "פסק-הדין").

הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:

2. האב והאם הם בני-זוג לשעבר, יהודים, אשר נישאו בשנת 2006, ולהם שלושה ילדים קטינים: א' יליד 0.0.2008, ב' יליד 0.0.2010, ו-ג' יליד 0.0.2013.

בין הצדדים התנהלו בבתי המשפט הליכים רבים בעבר, לרבות בעניין מזונות ומשמורת הקטינים, ובפסק-דין שניתן בהסכמת הצדדים ביום 08.01.2015 נקבע, כי משמורת הקטינים תהא משותפת לצדדים, וכן נקבעה חלוקת זמן הורי שוויונית.

ביום 09.06.2015 ניתן בעניינם של הצדדים פסק-דין למזונות הקטינים (להלן: "פסק-הדין הראשון"), במסגרתו נקבע, כי סך צרכיהם ההכרחיים של שלושת הקטינים הוא כ-1,300 ₪ לחודש עבור כל קטין.

עוד נקבע, כי פוטנציאל הכנסתו של האב הוא כ-9,000 ₪ לחודש, והכנסתו הפנויה כ-6,000 ₪ לחודש, וכן, כי פוטנציאל הכנסתה של האם הוא כ-6,500 ₪ לחודש, והכנסתה הפנויה כ-3,000 ₪ לחודש.

עוד ובנוסף נקבע, כי על האב לשלם לאם מזונות בסך של 850 ₪ עבור כל אחד מן הקטינים ובסך הכול סך של 2,550 ₪ לחודש עבור שלושתם. האב גם חויב בסך של 1,200 ₪ לחודש כדמי מדור עבור כל הקטינים גם יחד, וכן נקבע, כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך ורפואה חריגות.

3. ביום 03.01.2018 הגיש האב תביעה לביטול חבותו במזונות ילדיו, וטען, כי מאז ניתן פסק- הדין הראשון בנוגע למזונות, חלו שינויים שמצדיקים את שינוי דמי המזונות שנפסקו.