פס"ד בערעור בגין סטייה מהדרך החוקית לממש רצון הנפטר להבאת צאצא לאחר מותו

השופטת אספרנצה אלון:

1. בפניי ערעור על פסק דינו המשלים של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בתיק תמ"ש 25971-02-17 מיום 08.06.2021 (להלן: "פסק הדין קמא" ו/או "פסק הדין המשלים"), שעיקרו בסעיפים 64-66, הרי הם כדלקמן:

"64. סוף דבר, לאחר הצגת כלל השיקולים ובהינתן העובדה כי רצונו הברור של המנוח היה להעמיד צאצאים אחריו לאחר מותו, אף בהיעדר בת זוג קבועה, יש לקבוע כי מאחר ולא ניתן לבצע הליך של הפריית ביצית בזרע של המנוח, ולהשתילו בישראל בגוף אישה נושאת, יש להתיר למשפחת המנוח לבצע הליך פונדקאות בחו"ל, תוך הקפדה ושמירה על זכויות האם הפונדקאית - בין באמצעות הפקדת ערובות ובין על דרך המצאת החוזה אשר ייחתם מול האם הפונדקאית המיועדת בחו"ל אשר תישא את ההיריון פרי הפרייה חוץ גופית של ביצית אשר תופרה בזרע המנוח. (זאת בהעדר אמנה המסדירה את הזכויות של כלל הצדדים להליך הפונדקאות).

65. בסיום ההיריון ולאחר הלידה, יש לאפשר לאחות המנוח ובעלה לעתור לקבלת צו אימוץ ביחס לקטין שיוולד, והצו ינתן, לאחר קבלת תסקיר מעודכן ובכפוף לבדיקת טובת הקטין, על אף היעדר קיומו של קשר גנטי ישיר בין ההורים המיועדים ליילוד.

66. משנתקבלה התובענה במלואה, הנני מחייבת את הנתבע 2 בהוצאות משפט של המבקשים בסך של 50,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל."

העובדות והשתלשלות האירועים

2. XXX ז"ל (להלן: "המנוח") הלך לעולמו ממחלת הסרטן בהיותו כבן 38 שנים, כשהוא לא נשוי וללא בת זוג. המשיבים 1-2 הינם הורי המנוח (להלן: "הורי המנוח"). המשיבה 3 (ובעלה עמה) הינה אחותו הנשואה של המנוח (להלן: "אחות המנוח"), אשר הינה חשוכת ילדים.
3. המשיבים תבעו להתיר שימוש בזרעו המוקפא של המנוח לצורך הפרייתו והבאת צאצאים אחרי מותו, באחת משתי אפשרויות, כאשר האפשרות הראשונה הינה האופציה המועדפת ולמעשה היחידה לשיטת המשיבים, והיא על דרך של הליך פונדקאות מלא, שבסופו יינתן צו אימוץ, כלומר האם הפונדקאית תישא את ההיריון, תולדת הפרייה חוץ גופית, ביצית שתיתרם על ידי אישה אחרת שתופרה בזרע המנוח, ובסיום ההיריון ולאחר הלידה, הוולד יאומץ על ידי אחות המנוח.
4. ביום 08.09.2019 ניתן פסק דין חלקי בו נקבע כי: "רצונו המשוער של המנוח, לפחות בסמוך לפטירתו, היה להתיר שימוש בזרעו על מנת להביא צאצאים אחר מותו" (להלן: "פסק הדין החלקי").
5. ביום 04.11.2019 הגיש היועמ"ש ערעור על פסק הדין החלקי. ביום 07.04.2020 הערעור נדחה (עמ"ש 4379-11-19).
6. ביום 19.04.2020 ובהמשך לפסק הדין החלקי, עתרו התובעים למינוי עו"ס לסדרי דין אשר תבחן את התאמתם של אחות המנוח ובעלה לשמש הורים לוולד שייוולד מזרע המנוח בהליך פונדקאות, ולשם מתן פסק דין משלים.
7. ביום 21.04.2020 הורה בית משפט קמא על עריכת תסקיר ביחס להתאמתם של אחות המנוח ובעלה לשמש כהורים מיועדים ליילוד שייוולד כתוצאה משימוש בזרעו של המנוח באמצעות הליך פונדקאות (להלן: "התסקיר"). בית משפט קמא קבע כי אין בעצם הזמנת התסקיר משום הכרעה בבקשה לבצע הליך של פונדקאות.
8. ביום 24.12.2020 הוגש התסקיר, אשר קבע בפרק הסיכום כי אחות המנוח ובעלה הינם בעלי יכולת להעניק לילוד שייוולד כתוצאה מהליך הפונדקאות במסגרתו תושתל ביצית מתורמת זרה אשר תופרה בזרע המנוח בגוף האם הנושאת, הורות טובה דיה, וזאת על אף הצורך בטיפול פרטני, סיוע, ליווי והדרכה הורית.
9. ביום12.2020 עתרו התובעים למתן פסק דין משלים, לאור קביעות פסק הדין החלקי, אימוץ ערכאת הערעור את המסקנות בדבר רצון המנוח להעמיד צאצאים אחר מותו, התסקיר החיובי מטעם השירות למען הילד, והזמן הרב שחלף ממועד פתיחת ההליך.
10. ביום 08.06.2021 ניתן פסק הדין קמא, מושא ערעור זה.
11. ביום 12.09.2021 הגיש היועמ"ש הודעת ערעור, אליה צורפה בקשה לעיכוב ביצוע, שהתקבלה.