פס"ד בעניין תביעה לסעד הצהרתי לזכויות התובעת במשק וביטול רישום זכויות על שם הנתבע במשק ועוד

תביעה לסעד הצהרתי לזכויות התובעת במשק וביטול רישום הזכויות על שם הנתבע במסגרתה תתברר השאלה האם הועברו הזכויות לידיו בנאמנות או במתנה, וכן תביעה לפינוי וסילוק יד אשר ידונו במאוחד.

1. המדובר בתובענה (תמ"ש 42979-09-17) שהגישה אם כנגד בנה, אחד משבעת ילדיה, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר שהתובעת היא בעלת הזכויות של משק מס' 10 במושב XXX (ולהלן: "המשק") ועל ביטול הרישום של הנתבע כבעל הזכויות במשק ברשות מקרקעי ישראל (ולהלן: "רמ"י").

2. קדמה לתביעה זו תביעה שהגיש הנתבע 1 (כתובע) כנגד הנתבע 2, אחיו אלמוני, לפינוי וסילוק יד מהמשק (תמ"ש 1491-03-17).

למען הנוחות להלן תקרא האם – התובעת, הנתבע 1 (שהוא גם תובע) יקרא הנתבע, ואילו הנתבע 2 יקרא אלמוני.

הרקע הצריך לעניין:

3. בשנת 1950 קיבלו התובעת ובעלה XXX ז"ל מהאגודה השיתופית XXX את המשק וזכויותיהם נרשמו ברמ"י. לאחר פטירת בעלה ז"ל בשנת 1994 עברו כל הזכויות במשק על שם התובעת.

4. ביום 19.5.87 ביקשו התובעת ובעלה ז"ל לרשום את הנתבע כבן ממשיך וועד המושב אישר את בקשתם (נספחים ד' ו- ה' לכתב ההגנה).

5. בשנת 1998 התירה התובעת לנתבע לבנות את ביתו במשק כבן ממשיך. ביום 1.1.99 נחתם הסכם בין התובעת לבין הנתבע ורעייתו, עליו חתמו גם יתר ילדיה (פרט לילדים ר' וש' שלא חתמו על ההסכם והסיבה לכך אינה ידועה ואינה נוגעת לענייננו, ולהלן: "הסכם בן ממשיך" צורף כנספח א' לכתב התביעה). בהסכם נקבע בין היתר שהענקת מעמד בן ממשיך היא לצורך בניית ביתו בשטח המשק "ובאופן פורמאלי ייחשבו כ"בן ממשיך" לכל תקופת הבנייה" (סעיף 3) וכי במקרה של מכירה או הורשה יהיו זכאים הנתבע ורעייתי לפיצוי בגין שווי הבית (סעיפים 5-6) ולהם תינתן גם זכות לרכוש את המשק (סעיף 7) ושאם ניתן יהיה בעתיד לפצל את המשק ולרשום את הבית שיבנה הנתבע כיחידה נפרדת אז מוותר הוא על כל טענה בנוגע לזכות נוספת במשק לאחר אריכות ימיה של התובעת (סעיף 9).

6. ביום 2.5.99 חתמה התובעת על תצהיר לאישור בקשתה למינוי הנתבע ורעייתו כבנים ממשיכים במשק (נספח ו' לכתב ההגנה).