פס"ד בעניין מתן מעמד בכורה לרצון הילד בקביעת הסדרי הקשר עם הוריו

"הילד כמונו, הוא אדם בעל ערך"

 [יאנוש קורצ'אק: 'ילדות של כבוד', תשל"ז עמ' 347].

1. עניינו של פסק דין זה בתובענה "להחזרת קטין" שהוגשה ע"י התובעת, אמו של הקטין, כנגד הנתבע, אביו, לפני למעלה משנה ומחצה, משעה שחרף היותה ההורה המשמורן על הקטין, האב נטל אותו לביתו ולא השיבו לביתה.

2. בעת הגשת התביעה, היה הקטין כבן 14.5 שנים וכיום הנו כבן 16 שנים, נער נבון, לבבי, מנומס ועדין, אשר ניכר כי אוהב את הוריו, מכבד אותם וזאת לאחר שזכה לקבל מכל אחד מהם את המיטב שיכול היה לספק לו בשנות ילדותו.

3. במסגרת התובענה, הואשם האב כי הסית את הקטין כנגד אמו במתכוון, וזאת בשל מחלוקת רכושית אשר נסובה סביב מועד מכירת דירתם המשותפת של הצדדים. האב כפר בהאשמות אלו וטען, כי סרב להשיב את הקטין לבית אמו נוכח דיווחי הבן אודות אלימות שהופעלה עליו משך שנים מצד האם, דיווחים אשר בגינם גם פנה למחלקת הרווחה, לבית לין ולמשטרת ישראל.

4. לכתחילה, נדונה התובענה בפני חברתי, כב' השופטת שפרה גליק, אשר הורתה על הזמנת תסקיר סעד מהמחלקה לשירותים חברתיים באזור- יישוב בו מתגוררת האם.

5. בתסקיר שהוגש ביום 3/3/16, נכתב כדלקמן:

            "בפגישה עימי הילדתיאר אירועי אלימות ותחושות קשות מול התנהלות האם כלפיו- מצב שחזר על עצמו על פי תיאורו והביא לדרישתו לעבור לבית האב (כאמור האם מכחישה כל אלימות)... עם אמו הוא אינו מדבר. בשבוע האחרון ענה לה מעט...

            התרשמתי כי הילד נמצא בתחילתו של ניכור הורי כלפי אמו. בתהליך זה הוא מוחק את החוויות הטובות שהיו בשנים הרבות בהם גדל עמה (ולמעשה להערכתי הוא עלול למחוק חלק מעצמו), תהליך זה אם לא ייגדע, עלול השפיע קשות להערכתי על התפתחותו הנפשית בעתיד...

            אין להערכתי מניעה, לאור רצונו הנחוש של הנער בן ה 14 – לאשר לבן משמורת זמנית אצל אביו. במידה והאב לא יהיה מסוגל בהמשך לאפשר לעודד את הבן לשיקום קשר משמעותי ומורחב עם אמו- יש מקום לשקול בהמשך בדיקת מסוגלות הורית...

            ...