פס"ד בעניין הפרת זמני שהות עקב פינוי לבית מלון במלחמת חרבות ברזל

(עותק המותר בפרסום)

1. אקדים ואומר כי העובדה שהתובעת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי, מנגנון חשוב מאין כמותו, אין משמע אלא שמימון הייצוג שלה נעשה על ידי הציבור ואין בכך לשנות כהוא זה לעניין פסיקת הוצאות. העובדה שפלוני מיוצג על ידי הסיוע המשפטי אין משמעה שאין הוא יכול להתחייב להוצאות והעובדה שפלוני מיוצג כאמור אין משמעה שהצד שכנגד "מרוויח" מכך.

    

2. הימים ימי מלחמה והעובדה שמתנהלת מלחמה חייבת אותנו האזרחים לאחריות אישית מוגברת, קל וחומר שמלחמה אינה הזדמנות לרשעות, להתחכמות או להתנהגות פוגענית. ההפך הוא הנכון.

    

    

3. גם אם יאמר הנתבע ש"איננו מבין" אזי כבר בעבר נאלצתי להתערב, שעה שהנתבע הפר פסק דין לעניין זמני שהות, הופיע בעיר המגורים ובמוסדות החינוך בבחינת הוא ואפסו עוד.

    

4. כאשר טוען הנתבע להרחקתו מן הנתבעת אין מכוון אלא לאותה הפרת פסק דין שביצע, כך שאין הוא יכול לומר שלא ידע הוא שאסור לו להפר את זמני השהות וכי "לא הבין".

    

    

5. עם פרוץ המלחמה נפגעה עיר מגוריהם של התובעת והבנות, שדרות, פגיעה קשה. הקרב ההירואי שהתנהל במשטרת שדרות ובסביבותיה, כמות המטחים שניתחה על העיר והפגיעה בתושביה הפכו פצע לאומי מדמם, חלק מפצע רחב יותר.