פס"ד בעניין הנטל להוכחת הברחת נכס שנרכש בחיי הנישואין

השופט נפתלי שילה:

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 25.7.18 (כב' השופטת סיגלית אופק בתמ"ש 51089-06-12) שבמסגרתו נדחתה תביעת המערערת להצהיר שהיא בעלים של מחצית מזכויות במגרש.

א.רקע עובדתי

1.המערערת (להלן גם: האישה) נישאה למשיב 1 (להלן גם: המשיב או האיש) בשנת 1991 (להלן שניהם: בני הזוג).

2.בשנים 1994-1995 חתם האיש על שלושה הסכמים לרכישת מגרש ברח' --- בעיר ---- ממר ש' (להלן: המוכר). בתחילה, מכר המוכר לאיש שטח של 380 מ"ר בתמורה לסך של 41,000 דולר (שני ההסכמים הראשונים) ולאחר מכן רכש האיש מהמוכר שטח נוסף של 100 מ"ר בתמורה לסך של 13,000 דולר (להלן: המגרש). סה"כ הוסכם שהמגרש יימכר תמורת 54,000 דולר ארה"ב.

3.ההסכמים הנ"ל (להלן: ההסכמים) לא נחתמו ע"י האישה ואף לא ע"י אשת המוכר, העסקה לא דווחה לרשויות המס ולא נרשמה הערת אזהרה לטובת האיש על המגרש. זאת, למרות שהמוכר ואשתו חתמו על כתב התחייבות שבו הסכימו שתירשם הערת אזהרה לטובת האיש.

4.בשנת 1995 הגיש האיש תוכנית לבניית בית מגורים על המגרש ומגיש התוכנית היה המוכר, מאחר שהוא היה רשום כבעלים של המגרש.

5.בשנת 1996 עלו הנישואין של בני הזוג על שרטון וביום 24.8.97 הגישה האישה תביעה למזונות כנגד האיש וכן בקשה למתן צו עיקול.

6.כחודש לאחר פתיחת ההליכים של האישה כנגד האיש, ביום 23.9.97 נחתם הסכם בין המוכר לבין אביו של האיש (להלן: המנוח) שבמסגרתו נמכר המגרש למנוח בתמורה לסך של 75,000 דולר (להלן: ההסכם). בהסכם אישר המוכר שהוא קיבל את מלוא התמורה בסך של 75,000 דולר. במקביל, באותו יום, חתם האיש על מסמך שבו הוא מאשר שההסכמים בטלים ואין לו כל טענה או תביעה כנגד המוכר. בנוסף, חתם האיש על ערבות לשטר חוב שעליו חתם המנוח, וזאת להבטחת תשלום מס שבח, באם המוכר יצטרך לשלם מס שבח גבוה יותר, עקב העלאת סכום הרכישה.