פס"ד בעניין ביטול הסכם מתנה בין אב לבנו בגין עילת העושק

המדובר בתביעה לסעד שיצהיר על ביטול הסכם מתנה והסכם שיפוי וכן שיורה לנתבע להשיב לתובע סך של 1,540,200 ₪ שמשך מחשבונותיו. במסגרת פסק הדין תתברר השאלה האם נפל פגם ברצון התובע להתקשר בהסכמים ואם קיים טעם חוקי לבטלם לאחר שכבר החל ביצועם. כן תתברר השאלה האם עלה בידי הנתבע להוכיח את טענתו לפיה הוא פטור מלהשיב את הכספים שמשך מחשבונות התובע.

הרקע הצריך לעניין:

1. התובע, יליד 1927, אלמן ולו שבעה ילדים, אשר הנתבע נמנה עליהם. התובע איש עסקים אשר החזיק מספר חברות שמניותיהן רשומות בבעלותו, וביניהן: חברת XXX וחברת YYY. הנתבע הוא עורך דין במקצועו אשר עבד עם התובע כמנהל עסקיו למצער מאז שנת 2010 ועד לשנת 2017.

2. במרכז הדיון בתובענה עומד בנין ברח' XXX בירושלים הידוע כגוש XXX חלקה X תתי חלקות XXX (להלן: "הבניין") שהיה בבעלות התובע ובו חנויות ואולמות תעשייה אשר נוהל על ידי חברת XXX בע"מ שמניותיה רשומות בבעלותו. חלקו הצפוני של הבניין מורכב משלוש קומות מסחר בהן חנויות (קומה ראשונה בשטח של 120 מ"ר, קומה שניה בשטח של 120 מ"ר וקומה שלישית בשטח של 179 מ"ר וגלריה בשטח של 120 מ"ר, הקרוי בפי הצדדים "החנויות הצפוניות" וכך גם יקרא להלן בפסק הדין). בעבר העניק התובע לנתבע במתנה את זכויות הבעלות במשרד המצוי בבניין והרשום כתת חלקה A. בשלהי שנת 2011 נמכרו זכויות הבנייה של הבניין לידי הנתבע והוצמדו, עם גג הבניין, לתת חלקה A (להלן: "המשרד" או "תת חלקה A"), ועל טענות הצדדים לסיבה לכך נעמוד עוד בהמשך.

3. בימים 9.5.18 ו- 10.5.18 חתמו הצדדים על הסכמים וכתבי שיפוי, שיפורטו להלן, אותם כינה התובע "שרשרת הסכמים" (ולהלן: "שרשרת הסכמים" או "העסקה") וברקע העסקה מכירת זכויות הבעלות בבניין. שני הצדדים היו מיוצגים בעסקה. התובע היה מיוצג על ידי עו"ד י' (ולהלן: "עו"ד י'") והנתבע היה מיוצג על ידי עו"ד א' (ולהלן: "עו"ד א'").
4. ביום 9.5.18 נחתם על ידי הצדדים הסכם שהוכתר "הסכם מתנה" לפיו התחייב התובע להעביר לבעלות הנתבע את הזכויות ב"חנויות הצפוניות" של הבניין (כהגדרתן בהסכם) ללא תמורה ולשאת בכל המיסים (אם יחולו) כנותן הזכויות. עוד הוסכם שמאחר וטרם הוסדר רישום החנויות בלשכת רישום המקרקעין יפעלו שני הצדדים לרישומן על שם הנתבע, לרבות בדרך של תיקון צו בית משותף ולצורך כך הסמיך התובע את ב"כ הנתבע לפעול לתיקון הצו. התחייב התובע גם לפרוע את החובות לעירית ירושלים (אם ישנם) לצורך קבלת אישור עירייה הנדרש להעברת הזכויות. כן הוסכם על רישום הערת אזהרה על תת חלקה B עד למכירת הזכויות לצד ג' (להלן: "הסכם המתנה").

5. ביום 10.5.18 חתם התובע על תצהיר מתן מתנה לנתבע, ייפוי כח בלתי חוזר לטובת ב"כ הנתבע לתיקון צו הבית המשותף והצהרה למיסוי מקרקעין.

6. ביום 10.5.18 חתמו הצדדים גם על "הסכם פשרה" לפיו, בין היתר, הם מבקשים לפתור את חילוקי הדעות שהתגלעו ביניהם ברוח טובה באופן שעם חתימת הסכם הפשרה הם מוותרים על כל טענה האחד כנגד השני "ובכלל זה טענות להעברת זכויות, העברת כספים, וכן טענות בגין חובות בגין תשלום שכר עבודה ופיצויים והפרשות המגיעות לעובד וכיו"ב".. (סעיף 15). כך הוסכם שתת חלקה A תוצא למכירה על ידי התובע, והתמורה בניכוי הוצאות ומיסים, יועברו מהנתבע לתובע "לסילוק כל הטענות". הובהר שהנתבע לא יישא בתשלום מיסים ולא תגרם לו "כל הוצאה מהמכירה" (סעיף 6). כן הוסכם שאם רוכש הבניין יהיה מעוניין לרכוש גם את החנויות הצפוניות מסכים לכך הנתבע ושוויין ייקבע על ידי שמאי (סעיף 7 להסכם הפשרה). עוד הוסכם בסעיף 17 שסך של 400,000 ₪ שצפוי להתקבל בידי התובע במסגרת הליך משפטי שהתנהל אותה עת בגישור עם שוכרי תת חלקה C ישולם לידי הנתבע, וכי הנתבע ישתף פעולה עם הליכים משפטיים המתנהלים כנגד התובע (ולהלן: "הסכם הפשרה").

7. בד בבד עם החתימה על הסכם הפשרה חתמו הצדדים ביום 10.5.18 גם על הסכמי שיפוי (ולהלן: "הסכמי שיפוי"). בכתב השיפוי עליו חתם התובע הוא התחייב שלא לבטל את הסכם המתנה ואם יעשה כן ישלם לנתבע פיצוי מוסכם בסך של תשעה מיליון ₪ ולצורך הבטחת תשלום הפיצוי יהיה הנתבע רשאי לרשום הערת אזהרה על זכויות התובע בדירת מגוריו (ברח' XXX בירושלים) על התחייבות לרישום משכנתא מדרגה ראשונה ללא התחייבות בסכום ולממש את הנכס. התובע גם התחייב שבמקרה כזה לא תעמוד לו כל הגנה של בית המגורים. בכתב השיפוי עליו חתם הנתבע הוא התחייב שלא לבטל את הסכם הפשרה ואם יעשה כן "החנויות" יחזרו לבעלות התובע ואם לא ניתן יהיה לעשות כן אזי ישלם לו פיצוי מוסכם בסך של תשעה מיליון ₪.