פס"ד בעניין בחוק השמות אודות שינוי/הוספת שם משפחה של קטין כבן 17

1. בפנינו מקרה מצער בו חלוקים הורים של קטין אודות שם המשפחה אשר ייקרא בנם.

2. הצדדים אינם נשואים אולם חיו מספר שנים כידועים בציבור וכאשר נולדו להם שתי בנות (להלן: הבנות) וכן בן (להלן: הבן) יליד 26.12.2000.

3. הבנות, בגירות, מתגוררות מזה מספר שנים יחד עם האב, הוא המערער (להלן: האב) ונושאות את שם המשפחה של האב בלבד.

בשנת 2014 עבר גם הבן להתגורר יחד עם האב ולמעשה מזה מספר שנים, אין לו כל קשר עם האם, היא המשיבה (להלן: האם).

4. הבן נרשם במרשם האוכלוסין כשהוא נושא אם שם משפחתה של האם בלבד, דהיינו ד'. האב עתר לבית משפט קמא להחליף את שם המשפחה, לשם משפחתו הוא ובאופן שהבן יישא את שם המשפחה ש' בלבד.

בית המשפט קמא (כב' השופטת דהן, כתוארה אז) ביקשה לקבל תסקיר של רשויות הרווחה ואכן בתסקיר שהוכן על ידי עו"ס לסדרי דין מעיריית ..., הומלץ כי שם המשפחה של הבן ישונה ל-"ש' – ד'", דהיינו כי הבן יישא שני שמות משפחה (להלן: התסקיר).

בתסקיר מובאת עמדת האב אשר הביא לידי ביטוי את רצונו של הבן לשאת אך ורק את שם משפחתו של האב, וכשהבן מתגורר יחד עמו וכי כל מכריו של הבן מכירים אותו בשם ש'. בהתייחס לאפשרות של קריאת שני שמות משפחה התנגד האב לרעיון זה. זאת לאור אשר נהוג בעדה הק' שגבר לא נושא שני שמות משפחה. כך גם טען כי השם צריך להיות בהתאם להורה המגדל וכך גם טען אודות אפשרות לשינוי השם בעתיד.

מנגד עמדת האם הייתה כי היא מתנגדת לשינוי השם לש', בטענה כי אם הבן נשא את השם ד' 16 שנים, אין מניעה שימשיך בכך עד גיל 18 ואזי יוכל להחליט בעצמו. כך גם טענה כי אין דחיפות ובמיוחד שהאב התכחש בעבר לאבהותו ולמעשה כל הבקשה לשינוי השם הינה בגדר נסיון נוסף למחוק אותה כליל כבעלת זיקה לבנה וכפי שנעשו הדברים ביחס לבנות. עוד נטען כי למעשה מדובר על הסתה וכי אם יחוייב שינוי, אזי מעדיפה היא שינוי לשני שמות משפחה.

עמדת הבן, בהתאם לתסקיר, כי הוא מעוניין לשנות את שם משפחתו לש' בלבד כמו אביו ואחיותיו, בציינו כי חבריו מכירים אותו גם בשם ש' ואינו רוצה שני שמות. אכן בעת שהיה צעיר הדבר פחות הפריע לו, וכשהוא מתנגד לרעיון של שני שמות משפחה, ובמיוחד בהתחשב במספר שמותיו. בתסקיר צויין כי נבחנה השאלה אם אין בשינוי משום רצון למחוק את אימו, אולם הבן היה ממוקד בשינוי ולא התייחס למשמעות הרחבה של השינוי.

בסופו של דבר בפרק הסיכום, מובא הרקע המשפחתי וכך גם רצונו של הבן. עם זאת צויין כי לא ניתן להתעלם מהמחיקה המתמשכת של האם והנתק ממנה וכי על כן המסקנה הינה כי לא יהיה נכון לאפשר את מחיקת נוכחותה של האם מעולמו של הבן, ועל כן ההמלצה הינה לשנוי לשני השמות כמפורט.

5. בית משפט קמא, בפסק דינו מיום 19.12.16, תיאר את המפורט לעיל תוך הדגשה אודות טענת ההסתה שטענה האם וכך גם אשר הומלץ במסגרת התסקיר.

בית משפט הפנה לסעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז-1956 (להלן: חוק השמות) ולאור זאת שההורים אינם נשואים, הרי האם היא המעניקה את שם המשפחה וכך גם הפנתה לסעיף 13 לחוק השמות וסעיף 21 לו, בקובעו כי על בית המשפט להידרש לשאלת טובת הבן כעקרון על וכשיש לבחון את המקרה הקונקרטי.

בית המשפט ציין כי חוק השמות שותק באשר לשיקולים אשר אמורים להנחות את בית המשפט בעת שעסקינן בשינוי שמו של קטין, אולם גם בהתאם לפסיקה, יש לבחון את טובתו כחלק ממכלול המשפחתי בו הוא גדל והתפיסות החברתיות.