פלונית ואח' נ' נאוה קולאז קוסמטיקס בע"מ ואח'

צדדי ג':

1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יצחק שפרבר

2. גולדנפלד אברהם  (ניתן פס"ד)

3. סבג חיים 

ע"י ב"כ עוה"ד ניר ענבי ואח' 

צד ד':

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יצחק שפרבר

לפני תביעה בגין נזקי גוף.

1.במועדים הרלבנטיים לתובענה, התובעת ילידת 1984, למדה בקורס קוסמטיקה מקצועית בסניף חיפה של הנתבעת 1- "נאווה קולאז' קוסמטיקס בע"מ". במועדים הרלבנטיים הנתבעת 2 "הכשרת היישוב- חברה לביטוח בע"מ", ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח אחריות לנזקי צד שלישי או בביטוח אחריות אחר. הנתבעת 3 "דורלן בע"מ" עוסקת במכירה וייצור של רהיטים והיא שייצרה את הארון נשוא התביעה. הנתבעת 4 "אברהם גולדנפלד זכוכית 2100 בע"מ" עוסקת בין היתר בייצור זכוכית והיא שייצרה את דלתות הזכוכית של הארון נשוא התביעה.

2.לטענת התובעת, ביום 6/2/11, במהלך שיעור אצל הנתבעת 1, כאשר פתחה את דלת הזכוכית של הארון על מנת להוציא ממנו דברי קוסמטיקה, התפרקה דלת הזכוכית ממקומה ונפלה על ידה הימנית וכתוצאה מכך נחבלה התובעת (להלן: "התאונה"). ממקום התאונה הובהלה התובעת אל מרכז רפואי "לין" בחיפה שם נבדקה ואובחן פצע אלכסוני באורך 4 ס"מ בגב פרק יד ימין. התובעת טופלה באמצעות תפירה בהרדמה מקומית, חוסנה ושוחררה לביתה עם המלצות להחלפת חבישה כל יומיים והוצאת תפרים כעבור 10 ימים. צילומים שעברה התובעת הדגימו התעבות ונפיחות של הרקמות הרכות באורך כ 17 מ"מ ובעובי עד 4 מ"מ. בדיקה שעברה ביום 13/12/11 הדגימה נזק של העצב באזור שורש כף היד. לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה התפתחה אצלה תסמונת כאב- CPRS, אודם, הזעת יתר, בצקת, הגבלה בכף היד ובאצבעות יד ימין. לטענתה היא הייתה במעקב ממושך במרפאת כאב בביה"ח רמב"ם ואובחנה כסובלת ממצבי חרדה. כן הופנתה התובעת להערכה פסיכולוגית, אולם לטענתה, מחמת הבושה, היא נמנעה מכך.

3.התובעת טוענת כי בחודש 7/12 היא החלה לעבוד בחברת "לייפ קוסמטיקס בע"מ" במשרה חלקית בהיקף מצומצם של כ 3 שעות ביום וזאת לטענתה בשל מגבלותיה כתוצאה מהתאונה. לטענתה, היא עובדת כמוכרת מאחר ומגבלותיה מונעות ממנה לעבוד כקוסמטיקאית. לטענתה, כתוצאה מהתאונה היא סובלת מחרדות, עצבנות, לחצים, הפרעות שינה וקשיי הסתגלות.

4.התובעת טוענת כי יש להחיל על התובענה את ס' 41 ("הדבר מדבר בעדו") וס' 38 ("דבר מסוכן") לפקודת הנזיקין. לטענתה, הנתבעות התרשלו כלפיה והפרו חובות חקוקות המוטלות לפתחן. לחלופין, טוענת התובעת כי על הנתבעת 3 כיצרנית הארון והנתבעת 4 כמי שייצרה את זכוכית הארון, חלה חבות כלפיה מכוח חוק האחריות למוצרים פגומים. התובעת עותרת לפיצוי בגין הפסדי שכר, פנסיה, תנאים סוציאליים, עזרת צד ג', הוצאות, נסיעות ונזק ללא ממוני.

5.הנתבעות 1-2 מכחישות את עצם האירוע הנטען ונסיבותיו. לטענתן, לא התמלאו התנאים להעברת נטל הראיה, הן לא התרשלו כלפי התובעת ולא הפרו חובות חקוקות המוטלות לפתחן. לטענתן, הן נהגו בזהירות ובסבירות בנסיבות העניין. לטענת הנתבעות 1-2, האירוע אינו מקים חבות משפטית כלשהי ולחלופין ככל וקמה חבות משפטית, הרי שהיא רובצת על גורמים מעורבים. לטענתן, התאונה ארעה בשל רשלנותה התורמת המכרעת של התובעת. לטענתן, התאונה והנזקים הנטענים היו בלתי נמנעים מבחינתן ולא היה בידן ולא בידי גורם סביר במקומן למנוע את התאונה ותוצאותיה ולו בזהירות הסבירה ביותר.

6.הנתבעות טוענות כי הנזקים הנתבעים מופרזים וחסרי אחיזה במציאות והתובעת לא עשתה די להקטנת נזקיה. לטענתן, התובעת החלימה לחלוטין מהתאונה ושבה לתפקוד מלא בסמוך לאחריה. לטענת הנתבעות 1-2, נכות התובעת נעדרת ביטוי תפקודי.