פלוני נ' פלונית

רקע

הצדדים נישאו בתאריך  תשל"ח 1977 בתאריך תשס"ב 2001 נחתם הסכם גירושין והצדדים התגרשו. בתאריך  תשס"ז 2006 נחתם הסכם גירושין נוסף שאושר בבית הדין הרבני. תביעות התובע הן סביב הפרת הסכם גירושין הנוסף והתביעה לביטולו.

תביעות התובע כפי שעולה מסיכומיו הן כדלהלן:

א.         הפרת הסכם הגירושין משנת 2006 מצד הנתבעת בכך שלא אפשרה לתובע ליטול משכנתה לצורך רכישת דירה וזאת בניגוד להתחייבותה בהסכם.

ב.         הפרת הנתבעת את ההסכם הנ"ל לעניין אי־הבטחת זכויות בנם המשותף – [מ'] בדירה הנרכשת.

ג.          הפרת הנתבעת את ההסכם הנ"ל באמצעות הטלת עיקול על דירה השייכת לתובע ולאחותו.

ד.         כהמשך להנ"ל – הפרה נוספת בגין אי־הסכמת הנתבעת להמיר את העיקול בביטוח חיים.

ה.         ביטול פסיקת מזונות בסכומי עתק למשך זמן בלתי־סביר.

תביעות מקבילות בבית המשפט

בראשית דברינו נקדים ונאמר כי במקביל לתביעות שנתבעו בבית הדין הרבני, התנהלו הצדדים בתביעות דומות בבית המשפט.

בתאריך  תשע"ד 2014 הגישה הנתבעת – הגרושה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה להחזר הלוואה שהגרוש – התובע טרם פרע לה.

בתאריך  תשע"ה 2015 הגיש הגרוש תביעה נגד הגרושה בבית הדין הרבני להפרת הסכם נגד התובעת כמפורט לעיל.

בתאריך תשע"ה 2015 (כחודשיים לאחר הגשת התביעה בבית הדין) הגיש הגרוש תביעה בבית המשפט לפיצוי על סך מאה שלושים ותשע אלף מאתיים חמישים ושלושה ש"ח בגין הפרת הסכם הגירושין מצד האישה, ובתביעה זו ביקש גם לקזז את החזר ההלוואה הנ"ל.

בתאריך  תשע"ז2017 ניתנה החלטה מבית המשפט שבה נדחו תביעות התובע.

כעת מבקש התובע שבית הדין יפסוק בתביעה שהוגשה לבית הדין וזאת אף על פי שבאופן מהותי התביעה בבית המשפט היא נגזרת ישירה של התביעה בבית הדין. גם בית המשפט עמד על הנקודה כי התביעות דומות במהותן, ולכן בתאריך  תשע"ז 2016החליט בית המשפט כי התביעה להפרת הסכם צריכה להתברר קודם בבית הדין הרבני, ורק לאחר מכן בית המשפט ייתן החלטה לעניין תביעת הפיצויים. למעשה חזר בו בית המשפט מקביעתו זו, ובתאריך  תשע"ז 2017 ניתנה החלטה לדחות את תביעת הפיצויים של הגרוש.

השאלה ההלכתית העומדת בפנינו אם ניתן להזדקק לתביעה שכבר נידונה ונפסקה בבית המשפט.

הזדקקות בית הדין לתביעה שנידונה בבית המשפט

כתב הרמ"א (חושן משפט סימן כו סעיף א):