פלוני נ' אורלי

תביעה לפיצויים בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בשל דברים שכתבה הנתבעת ב"פייסבוק", במכתבים, בכרזות ובכריזות לכלל הציבור, וכן בשל פעולות שפעלה ודברים שאמרה בנסיבות שונות לתובע, למשפחתו ולסביבתו.

התביעה הוגשה במקורה נגד 2 נתבעים בנוסף לנתבעת, אולם מספר חודשים לאחר הגשתה ולבקשת התובע, נמחקה התביעה נגד 2 נתבעים אלה ונותרה מופנית נגד הנתבעת בלבד.

תמצית העובדות, המחלוקת וטענות הצדדים

1. התובע, אברך נשוי ואב לארבעה ילדים, מתגורר בירושלים ומשתייך לקהילה החסידית צאנז.

2. הנתבעת, אם לחמישה ילדים, קלינאית תקשורת וגמלאית של משרד החינוך, ומשתייכת אף היא למגזר החרדי.

3. בשנת 1983 ילדה הנתבעת בן, פג, במשקל 1,350 גר' בביה"ח לניאדו, בנתניה. כעבור מספר ימים הודיעו לה על פטירתו. לימים, עלה בליבה חשד שבנה לא נפטר אלא נחטף מבית החולים, נמכר ואומץ על ידי הוריו של התובע, וכי התובע הוא למעשה בנה הביולוגי.

4. לטענת הנתבעת, למזימה שנרקמה נגדה שותפים גורמים רבים, לרבות משרדי הממשלה, מערכת הבריאות, חברה קדישא, חסידות צאנז ומדינות זרות. לטענתה, היא עצמה השקיעה מאמץ רב, לרבות באמצעות חוקרים, על מנת להגיע לחקר האמת, מאמץ שהביא אותה למסקנה האמורה.

5. לטענת התובע, הוא נולד בכלל בשנת 1988 (ולא 1983) וטענותיה של הנתבעת הן טענות דימיוניות וחסרות שחר, אולם מאז ש"זיהתה" אותו הנתבעת כבנה שלה, היא אינה חדלה מהטרדתו ומהטרדת בני משפחתו, במקומות ובדרכים שונות ובסיוע גורמים שונים. הנתבעת אף פנתה לתקשורת, הגישה תלונה למשטרה, שנסגרה וכן עתרה נגד חברה קדישא, בעתירה ממנה חזרה.

6. לטענת התובע, הנתבעת, גם באמצעות אחרים הנשלחים על ידה, בולשת אחריו, מאיימת עליו, מתקשרת אליו ואל משפחתו, מהלכת עליהם אימים ומתנכלת אליהם. הנתבעת גם מפרסמת פרסומים שונים בענין היותו של התובע בנה (או בלשונה "ילד גנוב") ברשתות החברתיות, בעיתונות, באמצעות כרזות ובמחאות שהשמיעה לכלל הציבור.

7. עוד טוען התובע, כי פנה אל הנתבעת מספר פעמים הן באמצעות שליחים, הן באמצעות מכתבי התראה על מנת שתרפה ממנו ותפסיק להטרידו. משכשל בנסיונו זה, אף הגיש התובע בקשות למתן צווים למניעת הטרדה מאיימת, שהתקבלו. אולם, הנתבעת הפרה צווים אלה וגם לאחר הגשת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, המשיכה במעשיה, ארגנה מחאות והמשיכה בחלוקת כרזות.

8. מכאן תביעתו של התובע, הטוען כי התנהלות הנתבעת באה בגדר לשון הרע, פגיעה עמוקה בפרטיותו, רשלנות ופגיעה בזכותו החוקתית לכבוד והכל מתוך כוונה לפגוע בו. לטענתו, לנתבעת לא עומדת כל הגנה מאחר שמדובר בדברים מופרכים כמו גם חסרי ענין לציבור. הדברים גורמים לתובע נזק, שכן הם מבזים אותו ואת בני משפחתו פוגעים בביטחונו העצמי, במעמדו ובקשריו בקהילתו.