פלוני ואח' נ' שר הפנים

השופט י' עמית:

           עתירה למתן צו שיחייב את המשיב לרשום את העותרים כנשואים במרשם האוכלוסין, חרף העובדה שהעותר היה נשוי לאמה של העותרת.

רקע עובדתי

1. את הרקע העובדתי נפתח בציטוט מתוך העתירה: "העותרים, שניהם אזרחים ישראלים, נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים בעיר פראג אשר בצ'כיה ביום 18.12.15 [...] העותרים בחרו בדרך זו להינשא שכן בחרו להימנע מקשיים אותם תטיל המערכת הרבנית על נישואיהם בשל היותו של הבעל נשוי לאמה של העותרת". ואכן, העותר היה נשוי לאמה של העותרת החל משנת 2012, ונולדו להם חמישה ילדים משותפים, שלושה מהם עוד טרם נישואיהם. בביתם התגוררה גם העותרת, בתה של האם מנישואים קודמים, אשר לאחר תקופת מגורים עם אביה עברה להתגורר עם אמה ועם העותר החל משנת 2012 לערך. באותה תקופה החלה להתפתח מערכת יחסים זוגית בין העותר (יליד 1977) לעותרת (ילידת 1996). בשלהי 2014, בהיותה בת 18 ועשרה חודשים, ילדה העותרת בן, והעותר נרשם כאביו על פי טופס הכרה באבהות לילד שנולד לאישה פנויה. באותה עת העותר היה נשוי לאימה של העותרת, שעשרה ימים קודם לכן, ילדה לו בת, שהעותר נרשם כאביה בהתאם להודעת לידת חי.

           עוד נספר כי ביום 27.7.2014, כארבעה חודשים לפני הולדת הבן, ובעוד העותר נשוי לאמה של העותרת, חתמו העותרים על הסכם לחיים משותפים, הסכם שאושר בהמשך על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שככל הנראה לא היה מודע לנסיבות הקשר ביניהם.

           בתחילת 2015 נפתחה חקירה פלילית בעניינו של העותר, בחשד לעבירת מין במשפחה, אך בחודש אפריל 2016 נסגר התיק בהחלטת הפרקליטות מחוסר ראיות.     ביני לביני, ביום 15.10.2015 התגרשו העותר ואמה של העותרת, וכחודשיים לאחר מכן, נרשמו העותרים כנשואים בצ'כיה.

           משרד הפנים סירב לרשום את העותרים כנשואים, ומכאן העתירה. לאחר הגשת העתירה, עדכנו העותרים כי העותרת הרתה שוב לעותר.

           למסכת העובדתית המיוחדת המתוארת לעיל יש חשיבות רבה, באשר ההכרעה בעתירה נגזרת ממנה באופן ישיר ויש לקרוא אותה על רקע המקרה הקונקרטי שהובא בפנינו.

תמצית טיעוני הצדדים