פחימה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב יפו [כב' השופטת נועה פראג-לבוא], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בכך שביום 11.03.06 בשעות הקטנות של הלילה, נהג את רכבו כאשר בליטר אוויר נשוף שיצא מריאותיו היו 630 מק"ג אלכוהול.

בית משפט קמא, לאחר שמיעת הראיות, מצא שמכשיר הינשוף תקין, וזאת כפי שנקבע בהלכת ע"פ [ירושלים] 25457-04-10 בעניין עוזרי, ומשכך, כך עולה, למעשה, מפסק דינו של בית משפט, לעולם בדיקות שנעשות באמצעות הינשוף, בכך מכשיר ינשוף ובכל בדיקה תקינות, אלא אם כן הנאשם יוכיח אחרת.

משכך, קבע בית משפט קמא, פסק דינו לא יכול להישאר על כנו.

יש להזכיר, שבכל תיק ותיק, נטל הראייה ונטל השכנוע על מדינת ישראל להוכיח שבכל מקרה ספציפי, המכשיר הספציפי, מכשיר הינשוף כויל כהלכה, שהמכשיר הספציפי בנסיבות המקרה הופעל כהלכה ע"י השוטרים שהפעילו ועפ"י הנחיות המשטרה וההוראות.

פס"ד עוזרי לא קבע, בפירוש לא קבע, שבכל מקרה ומקרה קיימת חזקה, כפי שהסיק בית משפט קמא, שעל המערער או נאשם לסתור אותה, שפעולת השוטרים נעשתה כהלכה עפ"י ההוראות וההנחיות.

עוד קבע בית משפט קמא, שבעניין הפלילי שבפניי עומדת לה, למדינה, "חזקת תקינות מעשי המינהל" ולא היא. החזקה מקומה בהליכים מנהליים באשר לראיות מנהליות, ואין לה שום קשר להליך הפלילי. החזקה הרלוונטית במשפט הפלילי היא "חזקת החפות" של כל נאשם, ולא הסנגור הוא זה שצריך להוכיח שהנאשם אינו אשם, כך הדבר הן בעבירות רצח והן בעבירות תעבורה, אין שוני בין הדברים.

הערעור, אפוא, מתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא בטל.

המערער זכאי.

ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: