פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.האם יש לקבל את תביעת התובע להכרה במחלת הפרקינסון בה לקה כפגיעה בעבודה, לפי תורת המיקרוטראומה?

התשתית העובדתית

2.התובע עבד בשני משקים חקלאיים בבעלותו ובבעלות אביו, וזאת במשך כ- 16 שנה. לאחר שתביעה שהגיש לנתבע להכרה במחלתו כמחלת עבודה נדחתה, הגיש את התביעה שבפניי. דיוני קדם משפט התנהלו בפני חברתי כב' השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט, ולאחריהם הועבר התיק לשמיעת ההוכחות בפני מותב זה.

3.לאחר שמיעת עדויות, ניתנה ביום 16.4.19 החלטה מפורטת שבה התקבלה טענת התובע כי מתקיימת תשתית עובדתית לצורך מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי. לאור זאת, מונה ד"ר מרק אלן לוי, מומחה ברפואה פנימית ורפואה תעסוקתית, כמומחה-יועץ מטעם בית-הדין. אל המומחה הועברה התשתית העובדתית הבאה:

א. התובע, יליד XXXX, עבד בשני משקים חקלאיים שהיו בבעלותו ובבעלות אביו בXXXX XXXXX, וזאת מיום 1.4.80 ועד ליום 31.12.96.

ב. משקו של התובע התפרס על 15 דונמים כשבצמוד לו היה משקו של אביו, שהתפרס אף הוא על שטח 15 דונם. בשני המשקים גידלו התובע ואביו תפוחים, והם ניהלו את שני המשקים כמשק אחד.

ג.התובע היה אחראי על ריסוס שני המשקים (30 דונם) , ריסוס נגד עשביה, מחלות ומזיקים. ריסוס נגד מזיקים ומחלות בוצע בממוצע פעמיים בשבוע ולעיתים אף יותר, הכל לפי הצורך. ריסוס נגד עשביה בוצע בערך פעמיים בשנה. תהליך הריסוס ארך כשעתיים (כולל הכנת החומר, הריסוס וניקוי הציוד בסוף התהליך). הריסוס בוצע על גבי טרקטור פתוח, ללא קבינה, שגרר מאחוריו מרסס מפוח שפיזר את החומר באוויר על העצים. פעמים רבות בשל תנאי מזג האוויר השונים אבק הריסוס הגיע אל התובע שנאלץ לנשום אותו.

ד.מעבר לחשיפה לחומרי ההדברה בעת הריסוס נחשף התובע לחומרי ההדברה גם בעת הכנת חומרי ההדברה. הוא הכין את מכין את תרכובת הריסוס, מהל את החומרים במים וחומר משטח (שגורם לחומר להידבק לעלים). לאחר ביצוע הריסוס היה התובע שוטף את המרסס, הפילטרים, הדיזות ואף היה פותח את הסתימות בדיזות. תחילה שטף במים חמים ולאחר מכן במים פושרים ללא חומרי ניקיון כלשהם.

ה.בנוסף, התובע נחשף לחומרי ריסוס באופן קבוע ויום יומי בעת העבודה החקלאית שביצע. התובע לא השתמש במסכה לפנים, ורק לעיתים השתמש בכפפות.