מדינת ישראל נ' שמא

הנאשם שלפני הורשע, על בסיס הודאתו, בשני האישומים כלהלן:

בתיק שלפני בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע, וחלפו למעלה מ-12 חודשים, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, ביום 18.10.16, סמוך לשעה 12:10, נהג הנאשם ברכב תפעולי, תוצרת "מרשל", בטמרה, ונעצר על ידי שוטרים. באותה עת נהג כשהוא פסול לנהיגה, בתת"ע 2877-11-09, מיום 10.1.12, (ריצוי הפסילה נקבע מיום 22.1.12), למשך 24 חודשים, בנוכחותו, ובנוכחות סנגורו. אותה עת נהג ללא תעודת ביטוח תקפה, כשרישיון הנהיגה פקע בשנת 2001.

בתיק שמספרו 1969-08-17 – בעבירה של נהיגה כשתוקף רישיון הנהיגה פקע וחלפו למעלה משנתיים מפקיעתו.

על פי כתב האישום, ביום 6.7.17, סמוך לשעה 11:45, נהג הנאשם, ברכב פרטי, מסוג "וולבו", מ.ר. 01562017, כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה משנתיים מפקיעתו.

הנאשם פסול בתיק זה עד תום ההליכים נגדו, לבקשת סנגורו, החל מיום 6.1.19.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל, שלא יפחת מ-12 חודשים, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, פסילה, שלא תפחת מ-3 שנים, פסילה על תנאי ארוכה ומרתיעה, קנס והתחייבות. צוין שמתחם הענישה כולל מאסר בפועל, שנע בין 15 ימים ל-20 חודשים. הוטעם שהנאשם הורשע בעבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה, ורישיון שפקע זה 15 שנה. עבירות המקור בעטיין נפסל הן נהיגה בפסילה, רשיון שאינו תקף, תאונת דרכים ופגיעה בהולך רגל במעבר חציה. אין מדובר במעידה חד פעמית, וזוהי הפעם השניה בה נתפס נוהג בפסילה, כשלחובתו 66 הרשעות קודמות, בהן עבירות דומות רבות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף. המאשימה הפנתה לפסיקה תומכת. צוין שהתסקיר בגדר המלצה בלבד.

הסנגור עתר, מנגד, לאמץ את תסקיר המבחן - צו מבחן לחצי שנה, צו של"צ, בהיקף של 100 שעות, לצד רכיבי ענישה נוספים. צוין שמדובר בעבירה משנת 2016, לא התלוותה לה עבירה חמורה נוספת, והנהיגה היא על רכב תפעולי. צוין שגזר הדין, בתיק הקודם, בעטיו נפסל הנאשם, הוא משנת 2012, והנאשם סבר שתקופת הפסילה הסתיימה. צוין שהיות שאין ברשותו רישיון תקף להפקדה, הנאשם לא הפקידו. הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה, שהגיע עד כדי איומים על משפחתו ועליו באופן אישי, מפאת הנסיבות לא חידש את רישיונו, וכיום פועל להסרת המחדל, ולהסדרת חובותיו. השתת מאסר בפועל תפגום בסיכויי שיקומו, ותמוטט את משפחתו כלכלית.

תסקיר המבחן

מתסקיר המבחן, מיום 16.6.19, עולה שהנאשם, בן 52, נשוי ואב ל-3 (בגילאי 14-21), מטמרה. עובד 4 שנים כשכיר, בעסק בבעלות אחיו. אי חידוש הרשיון נבע מחובות כספיים, אותם הצליח להסדיר לאחרונה. לדבריו, רכש רכב תפעולי בהיותו סבור שרכב זה אינו מחייב רישיון נהיגה, ולאחר שנעצר הבין שהוטעה על ידי המוכר. כשנודע לו על העבירה מכר את הרכב. בהתייחסו לעבירות מיום 6.7.17, ציין שלאחיו עדר צאן, שעליו התבקש להשגיח, והיות שמדובר בכביש עפר צדדי לא ייחס חשיבות לנהיגה ללא רישיון. הביע תחושות חרטה ותסכול נוכח האישומים המיוחסים לו. שירות המבחן התרשם שהנאשם פעל, בעת ביצוע העבירות, באופן אימפולסיבי, וללא הפעלת שיקול דעת. עם זאת, צוין שמדובר בנאשם בעל שאיפה ורצון לתפקוד נורמטיבי בחברה, ויכולות וכוחות לבטא עצמו בצורה טובה. התרשמות השירות הייתה שהתערבות טיפולית יהא בה כדי להפחית את הסיכון להישנות העבירות, הנאשם הביע רצון להשתלב בקבוצה, והחל להשתתף בה ביום 12.6.19. לפיכך, הומלץ על צו מבחן למשך 6 חודשים, במהלכו ישולב בקבוצה הטיפולית, הייעודית, וצו של"צ, בהיקף של 100 שעות, לצד מאסר מותנה, פסילה, קנס והתחייבות.

הערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה