עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
35245-09-16
30/10/2016
|
בפני השופט:
אלכס קיסרי
|
| - נגד - |
מבקשת:
אנרגיה משולבת מתקדמת בע"מ
|
משיבה:
עיריית חדרה
|
| החלטה |
המבקשת הגישה עתירה לביטול דרישות תשלום בסכום כולל של 5,980,926.44 ₪, ששלחה לה המשיבה בגין היטלי פיתוח – היטל תיעול והיטל שטחים ציבוריים פתוחים ("שצ"פ"), בקשר עם הקמת תחנת כוח פרטית במקרקעין הידועים כחלקות 7 ו-8 בגוש 10020 בחדרה.
בגדר העתירה ביקשה המבקשת צו זמני, שעל פיו בית המשפט יורה למשיבה לקבל, חלף תשלום בפועל, ערבות בנקאית בסכום דרישות התשלום, וזאת על מנת לאפשר למבקשת למלא אחר הדרישות שנקבעו על ידי הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות ("ות"ל") כתנאי למתן רישיון בנייה להקמת תחנת הכוח. בין השאר התנתה ות"ל את מתן רישיון הבנייה בהסדרת תשלום היטלי הפיתוח שנדרשו ממנה.
ביום 25.9.16 התקיים דיון בבקשה לצו זמני, והצדדים הסכימו שבמקום הדיון בבקשה יינתן פסק הדין על יסוד העתירה והתשובה לה, שבאותה עת טרם הוגשה, והמשיבה קיבלה רשות להגישה עד יום 9.10.16. לאחר שהוגשה התשובה הגישה המבקשת, על פי רשות שניתנה לה, תגובה קצרה, וביום 26.10.16 הגישה המבקשת בקשה להחשת מתן פסק הדין, ולחלופין למתן החלטה בבקשה לסעד זמני, שכן לטענתה היא נתונה בסד זמנים רגולטורי שנקבע על ידי ות"ל, שאינו מאפשר לה להשתהות בקבלת היתר הבנייה. על רקע בקשה זו ועל רקע חגי תשרי שחלו בכל פרק הזמן הרלוונטי להחלטה זו, החלטתי ביום הגשת הבקשה כי תחילה תינתן החלטה בבקשה לסעד זמני, ורק לאחר מכן יינתן פסק הדין בעתירה.
בעתירה מעלה המבקשת שורה ארוכה של טענות כנגד דרישות החיוב, הן בנוגע להיטל התיעול הן בנוגע להיטל שצ"פ, אולם כפי שיסתבר, משקלן של טענות אלה בהקשר הנוכחי אינו רב, ואין די בהן כדי לקבל את הבקשה.
כפי שציינתי בהחלטה שניתנה ביום הגשת העתירה והבקשה, מהותה של הבקשה היא למתן צו עשה זמני. במילים אחרות, המבקשת אינה מבקשת לשמר מצב קיים כי אם לשנותו, במובן זה שיינתן צו זמני המורה למשיבה לתת בידי המבקשת אישור בדבר תשלום חובותיה בגין היטלי פיתוח אף שהיא לא שילמה אותם. ההלכה המושרשת היא שצו עשה זמני יינתן רק במקרים חריגים וכאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת, וכך גם פסק בית המשפט העליון בע"א 7066/15 לוסקין נ' בקר (5.11.15) כשאמר כי:
"צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו חיונית לשם מניעת תוצאה קשה וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, פסקה 5 (13.12.2005))".
וראו גם רע"א 2047/16 חברת אולמי אחים סעיד אל דהאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (11.4.16) ורע"א 3897/16 ביטון נ' עזבון המנוח מרק (24.5.16).
מעיון בנימוקי הבקשה לא שוכנעתי שעניינה של המבקשת נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים את מתן הצו המבוקש. אכן, מדובר בתשלום אגרות בסכום כולל של למעלה מחמישה מיליון ₪, אולם לדעתי נתון זה כשלעצמו איננו השיקול הרלוונטי היחיד. מאזן נוחות, בהקשר של סעד זמני, משמעו שאם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש עלול להיגרם למבקש נזק שאינו ניתן לתיקון אם תתקבל תביעתו או עתירתו. המבקשת לא הצביעה על עובדות המקימות חשש לנזק כזה, ובאין טענה שאם תתקבל העתירה היא לא תוכל להיפרע מן המשיבה את הסכום ששולם, מתחייבת המסקנה שנימוקי מאזן נוחות אינם תומכים בבקשה.
מעבר לכך, נראה הדבר שלכאורה טענת המשיבה, שהוראות הדין תומכות בעמדתה שעל המבקשת לשלם את ההיטלים כתנאי לקבלת האישור, איננה משוללת יסוד. בהתייחסו לסוגיה זו מציין המחבר