זנלכל בעמ נ' מועצה אזורית עמק יזרעאל

הקדמה:

עתירה מנהלית זו עניינה בדרישת העותרת, זנלכל בע"מ (להלן: "העותרת") ליתן צו הצהרתי המחייב את המועצה האזורית עמק יזרעאל (להלן: "המועצה") לפנות, בעצמה ועל חשבונה, את כל האשפה מנכסה של העותרת, לפחות עד להתקנת חוק עזר חדש על פי הקריטריונים ואמות המידה שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון.

כן מבוקש ליתן צו המצהיר על זכאות העותרת לשיפוי מלא מהמועצה בגין ההוצאות ששילמה לקבלן פינוי אשפה חיצוני מטעמה בשנים קודמות, החל מיום 1.1.11 ועד ליום בו תחל המועצה בעצמה לפנות את האשפה מנכס העותרת.

רקע עובדתי בתמצית ומהלך הדיון בעתירה:

העותרת הנה חברה ציבורית המעסיקה מאות עובדים במפעל לפיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי פירות וירקות משומרים, הממוקם על קרקע בשטח של כ- 60 דונם באזור התעשייה אלון תבור, שבשטח המועצה.

הנכס שבעניינו מתנהלת העתירה ממוקם בשטח המועצה (להלן "הנכס" או "המפעל"), ולצדו כ- 50 מפעלים בתחומי ייצור שונים.

במפעל עצמו מתבצע כל ייצור המוצרים של העותרת, ובכלל זאת קליטת הפירות והירקות, עיבודם, אריזתם והעברתם לאחסון. האשפה המופקת במפעל מועברת לכלי אצירה במקום, ומשם מפונה על ידי קבלן פינוי אשפה חיצוני, שנשכר על ידי העותרת ועל חשבונה.

ביום 30.1.17 בעקבות פנייתה של העותרת אל המועצה, הודיעה המועצה כי היא מוכנה להתחיל לפנות פסולת מתחום המפעל, ברם הפינוי יתבצע ביחס לפסולת "ביתית" בלבד, ולא פסולת "מפעל", וזאת לפי הקבוע בחוקי העזר של המועצה.

לפי המפורט באותו מכתב, כבר בשנת 2015 הוצע לכלל המפעלים באזור התעשייה להציב כלי אצירה לצורך פינוי פסולת ביתית (היינו: פסולת שאינה נוצרת כחלק מהליך הייצור של המפעל), ברם העותרת בחרה לפנות את הפסולת בעצמה.