עת"מ 18700-04-16 אקזיטוואלי בע"מ נ' רשות ניירות ערך

1.העותרת (שתכונה להלן גם: "החברה") היא חברה שהפעילה אתר אינטרנט לצורך ביצוע גיוסי הון, אשר סיפק ליזמים ולתאגידים שאינם רשומים בבורסה לניירות-ערך (להלן: "הבורסה") תשתית לגיוסי הון ממשקיעים פרטיים. עניינה של עתירה זו הוא בהחלטת הרשות לניירות-ערך (להלן גם: "הרשות") מיום 23.3.2016, החלטה בה הורתה הרשות לעותרת לחדול מהפעילות של גיוס הון מהציבור שלא באמצעות תשקיף, בהיותה מנוגדת לחוק. לטענת העותרת, החלטה זו של הרשות תביא הלכה למעשה לסגירת פעילותה, לפיטורי עובדיה ולכך שמשאבים רבים שהיא השקיעה - ירדו לטמיון. 

רקע משפטי

חובת פרסום תשקיף כאשר נעשית הצעה לציבור

2.סעיף 15 לחוק ניירות-ערך תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות-ערך") קובע את העיקרון הבסיסי לפיו אין להציע הצעות לציבור שלא על-פי תשקיף. הסעיף קובע כי:

"לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על-פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על-פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות".

כלל זה נועד להגשים את התכלית העיקרית של חוק ניירות-ערך -גילוי מידע לציבור המשקיעים על מנת שיוכלו לקבל החלטות השקעה מיודעות ומושכלות בכל הנוגע לניירות-הערך המוצעים להם. מסמך הגילוי היסודי הנדרש לציבור לשם כך הוא התשקיף. בשל חשיבותו הרבה של הגילוי הראשוני שנעשה בתשקיף עבור ציבור המשקיעים, חייב מסמך זה לכלול מידע רב ומפורט ביותר - הן אודות התאגיד המציע והן אודות ניירות-הערך המוצעים. כך נקבע בנוגע להיקף חובת הגילוי בתשקיף בסעיף 16(א) לחוק ניירות-ערך:

"תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר, השוקל רכישת ניירות-הערך המוצעים על-פיו, וכל פרט ששר האוצר קבע בתקנות לפי סעיף 17".

ראו גם: תקנות ניירות-ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה, תשכ"ט-1969.

3.זאת ועוד, מעבר לפרסומו של המידע הראשוני במסגרת התשקיף, פרסום התשקיף אף הופך את התאגיד ל"תאגיד מדווח" ומכפיף אותו בכך לחובות הדיווח השוטף כגון פרסום דוחות שנתיים ורבעוניים, פרסום דיווחים מיידים ועוד. הדיווח השוטף אמור לספק למשקיעים מידע נוסף שיאפשר להם לקבל החלטות השקעה מושכלות לגבי נייר הערך. כמו כן, אם על-פי התשקיף מוצעות מניותיה של חברה לראשונה לציבור, הופכת החברה מחברה פרטית לחברה ציבורית באופן המכפיף אותה לחובות נוספים מתחום דיני החברות, בנוסף לחובותיה מכוח דיני ניירות-הערך.

כך כתבו בנושא זזה המלומדים מ' ימין וא' וסרמן בספרם תאגידים וניירות-ערך 123 (2006) (להלן: "ימין ווסרמן"):

"חוק ניירות-ערך אוסר להציע ניירות-ערך לציבור ללא תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, ומעגן בכך את מקומו של התשקיף כאמצעי המרכזי להגנת ציבור המשקיעים בשלב שבו נוצר לראשונה צורך במידע על אודות ניירות-ערך...

התשקיף אינו רק אמצעי גילוי עבור ציבור המשקיעים, הנדרש לקבל החלטת השקעה בנוגע לניירות-הערך המוצעים אלא גם שער הכניסה למשטר הדיווחים שבו יחויב התאגיד לאחר פרסום התשקיף. עם הצעת ניירות-הערך לציבור על-פי תשקיף הופך התאגיד ל'תאגיד מדווח' החב בחובות הדיווח השוטף. חובות אלו נועדו לעדכן את ציבור המחזיקים בניירות-הערך של התאגיד בנוגע להתפתחויות העשויות להשפיע על שווי ועל מחיר ניירות-הערך על מנת שיוכל לקבל החלטות באשר להחזקת ניירות-הערך, למכירתם ולמימוש הזכויות השונות הצמודות לניירות-הערך"

החריגים לחובת פרסום תשקיף