יוסף אקסלרד נ' מר אמנון בן עמי - מנכ"ל ואח'

השופטת יעל אנגלברג שהם 

בפנינו בקשה להורות למשיבים להעניק לחברה שבבעלות המערער רישיון כלשכת השמה פרטית לתיווך והשמה של עובדים זרים לסיעוד ולפצות את המערער בגין אובדן רווחים בשל העיכוב במתן ההיתר.

העובדות

1.המערער, מר יוסף אקסלרד, הוא אזרח ישראלי אשר היה מנהל ובעלים של לשכה פרטית לתיווך והשמה של עובדים זרים בענף הסיעוד.

המשיבים הם רשות האוכלוסין וההגירה אשר בין יתר סמכויותיה הינה רשאית ליתן היתר לרישום לשכה פרטית לתיווך והשמה של עובדים זרים לסיעוד (להלן: הרשות) והעומדים בראשה.

2.בעבר ניהל המערער בבעלות בלעדית את חברת "אלומות אור ייעוץ וניהול בע"מ" (להלן: חברת אלומות), שפעלה כלשכה פרטית ועסקה בתיווך בין ארצי של עובדים זרים בתחום הסיעוד. במסגרת פעילותו זו הואשם המערער והורשע בעבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, שידול למרמה ואיומים בהתאם לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירות של תיווך שלא כדין, עבירה לפי סעיף 3 לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (ת.פ. 1525/08, בבית המשפט השלום בחיפה, מיום 13.12.2009). ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 2.9.10 (ע"פ 2077-04-10) במסגרת הליכים אלה הותלה רישיונה של חברת אלומות וזאת החל מיום 2.6.08. ערעור על ההחלטה להתלות את רישיונה של חברת אלומות נדחה על ידי בית הדין בפסק דין מיום 20.7.08 (ע"ב 16/08).

3.ביום 22.8.11 פרסמה הרשות באתר האינטרנט חוזר שמספרו 1/11 והמפרט את נוהל הגשת בקשות לקבלת/הארכת היתר להבאה לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד לשנים 2011-12 (להלן: לשכה פרטית). על פי החוזר ניתנה אפשרות ללשכות אשר ימלאו אחר תנאי הרישום, להגיש מועמדות תוך חודשיים ממועד פרסום החוזר. בין יתר הדרישות נדרשו המבקשות להירשם, להמציא ערבות בנקאית ולמלא אישורים, הצהרות והתחייבויות שונות אשר יאומתו כדין בפני עורך דין.

4.ביום 22.10.11 הגיש המערער בקשה לרישיון ללשכה פרטית (להלן: רישיון עיסוק) לחברת "אטרניטי עובדים זרים לסיעוד בע"מ" שבניהולו ובבעלותו. ביום 16.4.12 החליט הממונה מטעם השר לדחות את בקשת המערער (להלן: ההחלטה). על החלטה זו הגיש המערער עתירה מינהלית שנדחתה בהעדר סמכות עניינית (עתם 34373-03-12), ומכאן הערעור שבפנינו.

5.לטענת המערער, על אף שעמד בכל התנאים ומילא את כל אשר נדרש לצורך רישום וקבלת היתר כלשכה פרטית, על אף שמצא משרד והתאימו לצרכיו, הוציא הוצאות להתאמת חברה להפעלת הלשכה והתקשר עם עובד סוציאלי אחראי כנדרש, התעלמה הרשות ובראשה עורכת הדין תהילה לוגר פירמן, מנהלת אגף תאגידים ולשכות פרטיות ברשות, מכל פניותיו ומחובתה על פי דין למסור תשובה. לדבריו, בקשתו הוגשה ונתקבלה ביום 22.10.11, ואולם רק ביום 2.1.12 נתקבלה תשובת הרשות שלפיה הוא מוזמן לשימוע בכתב טרם קבלת החלטה בעניין ההיתר (להלן: המכתב). עוד צוין במכתב כי השימוע יערך בגין הרשעות קודמות העומדות למבקש ההיתר אשר מפאת חומרתן, מהותן והנסיבות שבהן נתקבלו, אין מבקש ההיתר ראוי לעסוק כלשכה פרטית וזאת בהתאם לסעיף 63א(א)(3) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן: חוק שירות התעסוקה).

6.המערער טוען כי הרשות התעכבה בתהליך קבלת ההחלטות בעניינו; כי נפל פגם בהליך המינהלי באשר לא ניתן לערוך שימוע בכתב; וכי לא נתקיימה כל עילה המצדיקה דחיית בקשתו להפעלת לשכה פרטית. לדבריו, ההגבלה המופיעה בנספח ג' לסעיף 4 לטופס הבקשה להיתר פוסלת מבקש במידה והואשם בהפרת סעיפים 1 או 10 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 או שהופעלה כנגדו סמכות לביטול או סירוב של היתרים בתקופה של שלוש השנים שקדמו למתן ההודעה. לעמדת המערער, משהותלה רישיונה של חברת אלומות שבבעלותו ביום 2.6.08, היינו מעל שלוש שנים טרם מתן תצהיר ומילוי טופס הבקשה (22.11.2011), אין כל רלוונטיות להתליה זו. עוד טען המערער, כי העבירות שבהן הורשע אינן רלוונטיות למגבלות הקבועות בחוק. לטענת המערער משחלפו למעלה משלוש שנים, יש להורות לרשות ליתן בידו רישיון להפעלת לשכה פרטית ולפצותו בגין אובדן השתכרות או רווחים אשר נגרמו בשל עיכוב המשיבה במתן ההיתר.