עאמר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ

לפני ערעור על הגבלת חשבון בנק שמספרו ******* (להלן: "חשבון הבנק") המתנהל על שם המערער אצל המשיב וזאת על ידי גריעת כל השיקים ממניין השיקים שסורבו ע"י המשיב 4 במספר כמפורט בכתב הערעור שהוגש בהתאם לסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

יחד עם הערעור הוגשה גם בקשה דחופה למתן צו למניעת תחילת הגבלת חשבון וזאת לפי סעיף 10א(א) לחוק. ביום 11.7.17 ניתנה החלטה לפיה ניתן צו לעיכוב זמני של תחילת ההגבלה ונקבע שהצו יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.

על פי נימוקי הערעור, טוען המערער כי בתאריך 22.6.17 ו/או בסמוך לכך הומצאה הודעה אצל המערער כי מוטלת עליו הגבלה בגין משיכת שקים ללא כיסוי. לטענת המערער המשיב החזיר שיק לא ביום העסקים הרגיל מבלי שניתנה לו הזדמנות לכסות את השיקים המשוכים מחשבונו. לטענת המערער, ביום 15.6.17 הוצגו 4 שקים לפירעון. ביום למחרת בתאריך 16.6.17 שהינו יום שישי החזיר המשיב 4 שקים כאשר סניף הבנק היה סגור והמבקש לא יכול היה להפקיד כסף על מנת לכסות את סכום השיקים הנ"ל. זאת ועוד, טען המערער כי ביום ראשון לאחר מכן בתאריך 18.6.17 המערער הפקיד סך של 3,000 ₪ על מנת לכסות בין היתר את סכום השיקים אך התברר לו כי זה מאוחר מידי.

לטענת המערער מדובר ב-4 שיקים בסכומים זניחים בסך כולל של 1,800 ₪. המערער טוען עוד כי יגרמו לו נזקים בלתי הפיכים באם ההחלטה תעמוד על כנה וההגבלה תיכנס לתוקף ולא תבוטל.

המשיב הגיש תגובה בה טען טענה מקדמית לפיה על פי תקנה 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) תשמ"ב-1981 (להלן :"התקנות") על המבקש לפנות לבנק בבקשה לביטול הבאת השיקים נשוא הערעור ממנין השיקים. לגופו של עניין צוין כי הוקצתה למערער מסגרת אשראי בסך של 30,000 ₪. לטענת המשיב נשלחה למערער התראה בגין חמישה שיקים שחזרו בהיותם ללא כיסוי מספיק. חרף התראת המשיב, המשיך המבקש להתנהל בחשבון על ידי משיכת שיקים שעה שאין בחשבון יתרה מספקת במועד הצגתם לפירעון. במצב דברים זה כשמנין השיקים המסורבים בחשבון בשל אי כיסוי מספיק, עמד על עשרה שיקים, שלח המשיב למבקש ביום 22.6.17 הודעה על החלת הגבלה בחשבון במסגרתה הובהר לו כי החשבון עתיד להיות מוגבל החל מיום 6.7.17 ועד ליום 5.7.18.

המשיב צירף לתגובתו את פרטי כל עשרת השיקים שהוצגו לפירעון והוחזרו בגין אי כיסי מספיק. עוד הדגיש המשיב כי כעולה מדפי החשבון המבקש הפקיד בחשבון כסף רק ביום 18.6.17 סך של 3,000 ₪ וכי נכון ליום 15.6.17 יום הסליקה הוא יום הצגת השיקים מס' 5-8, לא היתה למבקש יתרה מספקת בחשבון לצורך כיבודם.

המערער הגיש תשובה לתגובה וטען כי פנה למשיב בפניה אישית לסניף בו מנוהל חשבונו לכל המאוחר בתאריך 18.6.17 יום הפקדת הכסף לכיסוי השיקים.

ביום 27.8.17 התקיים דיון במעמד הצדדים.

ב"כ המערער חזר על נימוקי הערעור והדגיש כי מדובר על 4 שיקים בסכום כולל של 1,800 ₪ וכי הוגשו לפירעון ביום ה' בשבוע כאשר המערער לא ידע באותו יום שאין לו כיסוי מספיק וביום א' כאשר ידע על כך הפקיד מיידית 3,000 ₪. כל השיקים הוצגו ביום 15.6.17. הבנק החזיר לטענתו של השיקים וסירב לפרוע אותם ושלח לו הודעה על הגבלה וכי הודעת ההגבלה נתקבלה אצל המערער ביום 22.6.17.

המערער עמד בחקירה נגדית של בא כוח המשיב. מהחקירה עלה כי המערער מנהל עוד חשבון בנק אחר וכי הינו בעל זכות חתימה ב- 3 מוסדות חינוכיים מתוקף תפקידו כחבר הנהלה בשתי עמותות, "עמותת בית המורשת הדרוזית" ו"מכללת סימידיקא".. זאת ועוד, עלה מעדותו של המערער כי כעת המערער עוקב אחר חשבונו באמצעות האינטרנט. לטענת המערער רק כאשר הגיע לבנק על מנת להפקיד כסף נודעה לו העובדה שהשיקים שהופקדו חזרו. המערער ידע כי השיקים הנ"ל אמורים להיות מופקדים ועל כן פנה לסניף הבנק על מנת להפקיד כסף כדי שתהיה יתרה מספקת ואולם מאחר ומועד הפירעון היה ביום חמישי לא יכול היה לבצע הפקדה בסוף השבוע. במהלך חקירתו התברר כי המערער לא הגיע אישית לסניף הבנק אלא ביצע העברה בנקאית מחשבון לחשבון ביום 18.6.17 אך עמד על כך שנפגש עם סגנית מנהלת סניף הבנק לאחר מכן. המערער ציין שהוא 40 שנה איש חינוך וכי בתהליך של פרישה לגמלאות ושהוא לקוח של הבנק במשך 20 שנה.

ב"כ המערער הדגיש את הפגיעה הקשה במערער אם ההגבלה תיכנס לתוקף וזאת נוכח העובדה שלא יוכל להמשיך בתפקידו הציבורי אותו הוא ממלא.

ב"כ המשיב טען כי המערער לא הגיש תצהיר משלים לנוכח טענות חדשות שהעלה לאחר שניתנה תגובת המשיב. וטען עוד כי אין לתת אמון במערער. לעניין התראה שנשלחה אל המערער ציין ב"כ המשיב כי הוא מאמין שיצאה התראה בגין ארבעה שיקים נשוא הערעור ביום 18.6.17. זאת ועוד, טען ב"כ המשיב כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו והפנה לסתירה מהותית בעדותו של המערער לפיה, התברר כי לא הפקיד במזומן באופן אישי בסניף הבנק אלא ביצע העברה בנקאית מחשבונו בסניף בנק פועלים לחשבונו בסניף אצל המשיב.

בפתח הדיון יש להזכיר שהנטל הכללי בהליך זה רובץ על המערער.

עסקינן בסעיף 10 לחוק אשר קובע:

10.(א)לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;