ערר על החלטת נציב המים לפיה רשות מקומית שאינה עושה בקולחין כל פעולה מעבר למילוי חובתה החוקית – לא תורשה לגבות תמורה מהצרכנים ובכל מקרה נציב המים הוא זה שיקבע את התמורה עבור מי הקולחין

זהו ערר על החלטתו של נציב המים, לפיה רשות מקומית שאינה עושה בקולחין כל פעולה
מעבר למילוי חובתה החוקית - לא תורשה לגבות תמורה מהצרכנים, ובכל מקרה נציב המים
הוא זה שיקבע את התמורה עבור מי הקולחין.

העובדות וטיעוני הצדדים הובאו במפורט בהחלטת אב"ד מיום 22.5.01, שיש לקראה יחד עם
החלטה זו ואין צורך להביאם בשנית. נתיחס בהמשך בעיקר לטיעונים משלימים של הצדדים.

1. העורר, איגוד ערים אילון )ביוב, ביעור יתושים וסילוק אשפה( )להלן - "האיגוד"(
מטפל בשפכים של חלק מן הרשויות המקומיות החברות באיגוד, ובשפכים של גופים נוספים.

2. ביום 5.11.00 נתן המשיב, נציב המים )להלן - "הנציב"(, החלטה בעניין הספקת מי
קולחין של רשויות מקומיות לצרכנים )להלן - "ההחלטה"(. על החלטה זו הגיש האיגוד את
הערר נשוא פסק דין זה.

3. המשיב העלה טענה של חוסר סמכות ביה"ד. ביום 22.5.01 ניתנה החלטה של אב"ד בשאלת
סמכות בית-הדין לענייני מים לדון בערר. בהחלטה זו נקבע, כי סמכות כזו נתונה
לבית-הדין.

4. הצדדים נתנו בכתב את הסכמתם כי בית-הדין יכריע בערר על בסיס החומר המצוי בפניו.
כמו כן הותר לצדדים להוסיף פרטים נוספים.

טענות הנציב:

1. בבקשה להוספת פרטים נוספים מיום 5.6.01 צירף הנציב את החלטת ועדת השרים לענייני
חברה וכלכלה מיום 18.4.01 )להלן: "החלטת ועדת השרים"(, בה נקבע כי: