ערעורים על תביעה של תלויים לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בקשר עם מותה של אם המשפחה – שאלת הזכאות לפיצויים על פי החוק וכן ראשי הנזק שנפסקו לבני המשפחה והיקפם

השופט י' אנגלרד:

לפנינו ערעורים על תביעה של תלויים לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
תשל"ה1975-, בקשר עם מותה של אם המשפחה. הערעורים נוגעים לשאלת הזכאות לפיצויים על
פי החוק, וכן לראשי הנזק שנפסקו לבני המשפחה ולהיקפם.

1. ביום 9.2.1992 מצאה המנוחה ישארג סיסאי את מותה במהלך נסיעה בטנדר שהיה נהוג
בידי שלום מנשה. הרכב היה מבוטח ביטוח חובה באררט, חברה לביטוח בע"מ. בעלה וחמשת
ילדיה של המנוחה הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים, תשל"ה1975- )להלן: "חוק הפיצויים"( נגד הנהג וחברת הביטוח )להלן:
"הנתבעים"(. בין בעלי הדין התגלעו מחלוקות הן בנוגע לנסיבות האירוע שבו נהרגה
המנוחה, הן בנוגע לנזקים של בני המשפחה.

2. המנוחה ובני משפחתה עלו לישראל מאתיופיה במאי 1991 ושוכנו באתר הקראוונים
במבועים, בתחום המועצה האזורית מרחבים. המנוחה הייתה בת 53 במותה והיא הותירה אחריה
בעל בגיל 60 וחמישה ילדים, הבכורה בת 13 והצעירה בת 4. ביום האירוע נסעה המנוחה,
יחד עם עולה חדש נוסף בשם שמעון פנטאו, בטנדר הנזכר, שנהגו עצר להם בצומת הגדי,
והציע להסיעם לצומת מבועים שבקרבת אתר הקרוונים בו התגוררו השניים. פנטאו והמנוחה
ישבו בארגז האחורי של הטנדר. נהג הטנדר שכח לעצור בצומת מבועים ואף לא הבחין בכך
שפנטאו הקיש על חלונו. בעקבות זאת אמר פנטאו למנוחה כי ירד מהטנדר ויזעיק עזרה כדי
לעצור את הטנדר. הוא קפץ מן הטנדר, בהותירו את דלת הארגז האחורי פתוחה. בשלב זה