ערעור על העונש

השופט א' מצא:

ארבעת המערערים בע"פ 1108/00 )המשיבים בע"פ 1116/00( - להלן: "הנאשמים" - הם אב
ושלושת בניו מתושבי הכפר נעורה. בין אבי המשפחה )הנאשם איברהים(, לבין גיסו ושכנו,
המנוח יוסף עבד אל מג'יד זועבי, ניטש סכסוך נושן אודות זכות הבעלות בחלקת אדמה
מסוימת. יום אחד הציב המנוח מכולה וכלי-עבודה על החלקה, ואף הזמין מכולה נוספת
במטרה להציב גם אותה על החלקה. בטרם הספיק לפרוק את המכולה הנוספת מעל המשאית
שהובילה אותה, הגיעו למקום שני הנאשמים הראשונים - איברהים ובנו עבד אל פתאח -
ודרשו מן המנוח לפנות את השטח. לשמע הצעקות מיהרו למקום אשתו, אביו ואחיו של המנוח,
ובהתערבותם הובטח לנאשמים כי המכולה תפונה. הרוחות נרגעו מעט, ושני הנאשמים עמדו
ללכת לדרכם. אז לפתע הופיעו במקום שני בניו האחרים של איברהים - הנאשמים עבד אל
סאלם ורמזי - ותקפו את המנוח. איברהים ניסה להרחיקם, אך משלא שעו הללו לפנייתו,
ובעוד בני משפחתו של המנוח מתגייסים להגנתו, הצטרפו גם איברהים ועבד אל פתאח
לתקיפתו של המנוח. במהלך התגרה הצטיידו חלק מן המשתתפים בצינורות ברזל, שהיו מונחים
בשטח. חלק מן הנאשמים חבטו בעזרת הצינורות בראשו של המנוח. הלה התמוטט ופונה לבית
החולים כשהוא במצב אנוש. בבדיקתו הוברר, שכתוצאה מן המכות נגרמו לו נזקים חמורים