ערעור התביעה על ההחלטה לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים-התקבל

כתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ועבירה נוספת של נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, והכול בשל פעילותו של המשיב בארגון ה"ג'מעה איסלמייה" (להלן: הארגון), שהינו הזרוע הסטודנטיאלית של ארגון הג'יהאד האיסלמי הפלסטיני (הגא"פ) שהוא התאחדות בלתי מותרת. בימ"ש קמא דחה את בקשת התביעה למעצרו של המשיב עד תום הליכים, והורה על שחרורו בתנאים מגבילים, תוך שהוא מציין כי חל כרסום בראיות נוכח עדויות בעייתיות של חלק מעדי התביעה, ומכאן הערר שבפני. לטענת התביעה יש ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, ולכן יש לעוצרו עד תום ההליכים. לעומת זאת, הסנגור טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות. חומר הראיות כולל בין היתר הפללה של עד תביעה 2, אשר ציין כי המשיב הצטרף לפעילות בארגון בסוף שנת 2005, לאחר שחודשה הפעילות של הארגון באוניברסיטת אבו דיס, וכי הפעילות כללה השתתפות בתהלוכות ועצרות, וכן פעילות בוועדת השכלה שבה נטל חלק גם המשיב. עד זה זיהה את המשיב במסדר תמונות בלא הסתייגות. עד תביעה 3 ציין אף הוא כי המשיב היה פעיל ביחד איתו בעצרות ובבחירות של הארגון באוניברסיטה וגם הוא זיהה למעשה את המשיב בזיהוי תמונות, אולם הביע הסתייגות בשל הזקן הצרפתי שמופיע בתמונה וכן התסרוקת השונה לעומת המראה של המשיב שהיה מוכר לאותו עד. גם עד תביעה  4 מציין בעדותו כי המשיב פעיל בארגון, אלא שהוא מציין כי המשיב מתמחה במדעים שנה שנייה, בעוד שלדברי הסנגור המשיב הוא תלמיד שנה שלישית במשפטים. בתמונת המצב הראייתית המפורטת לעיל, מצא בימ"ש קמא כי יש כרסום בראיות, במידה שמצדיקה את שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

דעתי בעניין זה שונה. כידוע, המושג "ראיות לכאורה" משמעו קיום סיכוי סביר להרשעה, כפי שנקבע בעניין זאדה. בנסיבות שלפנינו קיימת הפללה מפורטת למדי של עד תביעה 2, אשר מתאר את תקופת הפעילות, ואופייה של הפעילות שביצע המשיב באותה התאחדות בלתי מותרת, והוא אף מזהה את תמונתו של המשיב. לעדות מרכזית זו יש חיזוקים אחדים, גם בעדותו של עד תביעה 3, ולטעמי המשקל של עדות זו אינו נפגע בשל ההסתייגות של העד בזיהוי התמונות, שהרי ההסתייגות מתייחסת לשני פרטים, זקן צרפתי ותסרוקת, אשר ניתנים לשינוי בנקל, ולכן, אין בשינוי בפרטים אלה כדי לפגוע פגיעה של ממש בעצם הזיהוי. חיזוק לעדות זו ניתן למצוא גם בעדותו של עד תביעה 4, חרף העובדה שייתכן ולא דייק בתיאור פרטי לימודיו של המשיב. בנסיבות אלה, אני סבור כי יש סיכוי סביר להרשעה, וממילא יש ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב.

אשר לעילה, הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי עבירות מעין אלה המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר, וגם השופט קמא ציין זאת בהחלטתו. לפיכך, משבאתי לכלל מסקנה כי יש ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב, התוצאה היא שאני מקבל את ערר התביעה, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו בתיק זה.

ניתנה היום, 26 ביולי 2007, יא' באב התשס"ז, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: גו