עפ"ת 2339-07-15 חסן אבו ראס נ' מדינת ישראל

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בצפת (כב' השופט בסאם קנדלפת), אשר ניתן ביום 21.04.15 בתיק תת"ע 7781-03-15, לפיו, הרשיע בית המשפט את המבקש בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום; זאת בהעדר התייצבות מצד המערער.

המערער הגיש לבית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדר. בית המשפט, בהחלטתו מיום 14.06.15 דחה את הבקשה.

ההליכים בבית משפט קמא

2.נגד המערער הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירה לפי תקנה 47(א) לתקנות התעבורה כך שנהג את רכבו ועקף רכב אחר מצד ימין.

3. הדיון בתיק נקבע להקראה ליום 21.04.15. אולם, המערער לא התייצב לאותו דיון. משכך, הורשע הוא בהעדר וניתן נגדו גזר דין מכוחו חויב בתשלום קנס בסך 250 ₪.

4.ביום 14.06.15 הגיש המערער בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר בציינו, כי בבוקר יום הדיון הגיש הוא בקשה לדחיית מועד הדיון כאשר הסיבה לכך נעוצה בעובדת אשפוזו של המבקש / המערער בבית חולים ביום 18.4.15. המערער שוחרר לביתו ביום 20.04.15 ובבוקר יום הדיון הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

5.בית המשפט דחה את הבקשה אף מבלי לקבל תגובת הצד השני בציינו, כי אין די בעצם הגשת הבקשה, שאין לה כל זכר בתיק בית-המשפט, כדי לפטור את הנאשם מהופעה למשפט. לפיכך, ובהעדר חשש ממשי לעיוות דין, דחה בית המשפט את הבקשה.

טענות הצדדים בערעור

6.לדידי המערער, ביום 18.04.15 אושפז הוא בבית החולים בשל כאבים בחזה וקוצר נשימה ושוחרר ביום 20.04.15.