ריז'וב נ' מדינת ישראל

1.לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט השלום לתעבורה (כב' השופטת טל תדמור- זמיר), מיום 18-4-19 שניתן בתיק פל"א 2909-10-17 .

ההליך בבית משפט קמא וגזר הדין;

2.כנגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירה של נהיגה בשכרות עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). תחילה כפר המערער באישום ונקבע התיק לשמיעה. ביום 10-12-18 הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר טיעון לפיו המערער יחזור בו מהכפירה, יתוקן כתב האישום והמערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

3.כתב האישום המתוקן יחס למערער עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה לפי תקנה 26(3) לתקנות התעבורה (להלן: "תקנות התעבורה"). על פי עובדות כתב האישום, ביום 21-7-17, נהג המערער ברכב פרטי, ברחוב חלוצי התעשייה בחיפה כשהוא תחת השפעת משקה משכר.

4.הצדדים הגיעו , כאמור, להסדר טיעון לפיו המערער יחזור בו מהכפירה, המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויוטל עליו עונשים מוסכמים כלהלן: 9 חודשי פסילה בפועל, ללא ניכוי הפסילה המנהלית או הפסילה עד תום ההליכים שהוטלה על הנאשם; מאסר על תנאי וקנס. עוד סוכם בין הצדדים כי המשיבה תעתור להטלת 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ככל שימצא מתאים לכך, ואילו ב"כ המערער יעתור להטלת צו של"צ , בהיקף שבית המשפט ימצא לנכון.

5.לאחר הצגת הסדר הטיעון, תוקן כתב האישום, בית המשפט התיר למערער לחזור בו מהכפירה, המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום-נהגיה תחת השפעת משקה משכר. בטרם גזירת דינו, הופנה המערער על ידי בית המשפט לתעבורה לקבלת תסקיר מבחן וכן חוו"ד מאת הממונה על עבודות השירות.

6.ביום 1.7.19, ניתן גזר דינו של בית המשפט לתעבורה. בבואו לקבוע את מתחם הענישה בגין העבירה שביצע המערער, התייחס בית משפט לתעבורה לחומרה הכרוכה בביצוע עבירות נהיגה תחת השפעת משקה משכר, אשר מכרסם בכושר הנהיגה ומפחית את טיב ומהירות תגובותיו של הנהג, ולאינטרסים הציבוריים שעניינם הגנה על שלום הציבור וביטחונם.

עוד התייחס בית המשפט לתעבורה למדיניות הענישה הנוהגת בעבירה שעניינה נהיגה תחת השפעת משקה משכר תוך ציון שמרבית התיקים שעניינם עבירה זו, מסתיימים בהסדרי טיעון שכוללים רכיבי ענישה שונים, לרבות מאסר על תנאי או מאסר בעבודות שירות, לצד פסילה לתקופה שנעה בין חודשים סבורים לבין 24 חודשים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

7.בית משפט לתעבורה ציין בגזר דינו כי בכתב האישום אין פירוט לנסיבות ביצוע העבירה למעט העובדה שהעבירה בוצעה בשעות לילה מאוחרת. לאחר זאת, קבע בית המשפט לתעבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד פסילה בפועל שנעה בין 6 ל-24 חודשים לצד עונשים נלווים, ובתוך כך קבע שהסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, על שני קצותיו נכלל בגדר מתחם העונש ההולם.

8.לצורך קביעת עונשו של המערער בגדרי המתחם, נתן בית משפט לתעבורה, כחלק מהשיקולים לזכותו של המערער, את הודאתו בכתב האישום במעשיו והחיסכון השיפוטי הכרוך בכך; עוד שקל בית משפט לתעבורה לזכות הנאשם את נסיבותיו האישיות, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר המבחן ואת התרשמות שירות המבחן כי המערער בא אל עולם ערכים נורמטיבי, נעדר מאפיינים עברייניים וכן ציין את הערכת שירות המבחן כי הסיכוי להישנות העבירה נמוך.