עפ"ג 1090-08-14 משה עמבר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

הערעורים

1.המערערים 1-2 הורשעו על פי הודייתם בכתב אישום מתוקן כדלקמן (בכתב האישום היה המערער 1 נאשם 3, המערער 2 נאשם 2, והחברה נאשמת 1):

באישום הראשון – בעבירות של הצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמיתי ולמעשה אינו כזה, לפי סעיף 212(א)(3) יחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: "פקודת המכס"), הצגת רשימון כוזב לפי סעיף 212(א)(4) ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס, מסירת אמרה שאינה נכונה או מסירת הצהרה שיש בה אמרה כזאת לפי סעיף 212(א)(6) לפקודת המכס, הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו, לפי סעיף 212(א)(9) יחד עם סעיף 218 לפקודת המכס, הברחת טובין לפי סעיף 211(א)(1) ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס, מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 22(א)(1) לחוק מס קניה (טובין ושירותים) (להלן: "חוק מס קניה"), עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה לפי סעיף 22(א)(5) לחוק מס קניה, ומסירת ידיעה לא נכונה, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "חוק מע"מ").

בכל אחד מסעיפי החיקוק האמורים לעיל הורשעו המערערים ב- 14 עבירות.

באישום השני – בעבירות של אי הוצאת חשבונית מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ, מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ, ושימוש בכל מרמה או תחבולה, עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ.

מספר העבירות כאמור באישום השני, לכל אחד מסעיפי העבירה הינו רב, כמפורט להלן.

על פי האישום הראשון, הנאשמת 1 (היא המשיבה 1 בעפ"ג 15750-08-14) (להלן: "החברה"), היתה רשומה כעוסקת מורשה ברשויות מע"מ החל מיום 1.1.15, עיסוקה מכירת מצברים והמערערים (הנאשמים 2 ו- 3 בתיק בית משפט קמא), היו מנהלים פעילים ואחראים על ניהולה של החברה ועל הייבוא בה בתקופה הרלבנטית, והמערער 2 היה גם בעל מניות בה.

בין התאריכים 2.10.07 עד 4.12.08 ייבאו המערערים מחו"ל מצברים תוך עשיית מעשה כזב והצהרה כוזבת לרשויות המכס, כי הטובין המיובאים הינם בכמויות ובערכים אחרים מאשר אלו שיובאו בפועל ושיעור מיסי הייבוא החלים עליהם הינו נמוך יותר, לצורך שחרור המצברים המוברחים הגישו המערערים לרשויות המכס באמצעות סוכני מכס, מסמכים כוזבים בדבר המצברים המיובאים, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מיסי יבוא, אשר היו חלים על המצברים המוברחים אילו הוצהרו הכמויות האמיתיות והתמורה האמיתית ששולמה עבורם לספק בחו"ל, ומעשיהם הללו של המערערים ושל החברה נעשו על מנת להתחמק מתשלום מיסי ייבוא בסך כולל של כ- 2,388,350 ₪, מס קניה בסך של כ- 1,504,017 ₪, ומע"מ בסך של כ- 884,433 ₪.