עמ"ח 7536-09-08 א' נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון – אגף השיקום

נתוני רקע ועובדות.

1. המערערת, אלמנתו של המנוח מר ש' א' ז"ל יליד 1953, אשר נפטר ביום 18.12.07, הגישה תביעה למשיב ביום 06.02.08 להכרת זכויות בני משפחה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י- 1950 (להלן:"חוק המשפחות").

2. המשיב דחה ביום 14.8.07 את התביעה וזאת בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר דניאל בקר, מומחה לפסיכיאטריה, מיום 1.8.08. הרופא הנכבד סבר כי אין קשר בין נסיבות פטירת המנוח, על רקע ממאירות בריאות, לבין נכותו הקיימת שנגרמה בעת שירותו בשנת 1985, כאשר המנוח בהיותו בן 32 לערך נחשף לאירוע רב נפגעים בגבול לבנון (להלן: "האירוע"). מאז האירוע הנ"ל פיתח התובע תסמונת פוסט טראומטית (PTSD) אשר בגינה הוכר כנכה צה"ל (30% נכות).

לאור דחיית תביעתה ע"י המשיב, הגישה המערערת ערעור זה.

טענות המערערת

3. לטענת המערערת ההכרה במנוח כנכה צה"ל נעשתה על בסיס חוות הדעת של הפסיכיאטרית, דר' אילה שינקמן, אשר קבעה קשר ישיר וחד משמעי של גרימה בין התסמונת הפוסט טראומטית ממנה סבל המנוח לבין שירותו הצבאי בלבנון. בשנת 2007 שנים רבות לאחר שהשתחרר המנוח משירות הקבע ,חלה במחלת סרטן הריאה וביום 18.12.07 נפטר ממחלה זו. לטענת המערערת מחלת הסרטן ממנה נפטר המנוח נגרמה כתוצאה מעישון מאסיבי של המנוח שהחריף כתוצאה ממצבו הנפשי.

4. לחיזוק טענותיה המערערת המציאה את חוות דעת של ד"ר שפיץ מרסלו (ראה: מע/1) מיום 22.11.09 אשר סבר כי הצורך בעישון גבר עם החמרת הסימפטומים של תסמונת ה PTSD ועל כן יש קשר ישיר בין ההפרעה הפוסט טראומטית ממנה סבל המנוח לבין העובדה שהפך ל - "מעשן כבד". בנוסף, המערערת המציאה גם את חוות הדעת של פרופ' דן אלדד , מומחה להמטולוגיה ופנימית, מיום 14.1.10, אשר קבע כי מחלת הסרטן ממנה סבל המנוח טיפוסית למעשנים והגידול ממנו סבל הוא השכיח בין מעשנים. הסיכוי שמחלת סרטן הריאה ממנה נפטר המנוח היא כתוצאה מהעישון הינו עצום ועומד על כ – 90%. אם הפגיעה הנפשית גרמה למנוח להפוך למעשן כבד במשך 20 שנים רצופות, יש בכך כדי תרומה מכרעת לתחלואה של המנוח במחלת הסרטן.

5. לטענת המערערת אין מחלוקת בין מומחי הצדדים כי המנוח לקה בסרטן הריאה וכן כי הגורם העיקרי לסרטן זה הינו עישון סיגריות. כמו כן אין מחלוקת כי קיים קשר ישיר בין עישון המנוח לבין מחלתו ופטירתו. אין גם מחלוקת בין המומחים כי הסיכון לסרטן הריאה גובר ככל שהעישון ממושך יותר וכבד יותר.

לטענתה, מומחה מטעם המשיב בתחום הנפשי, ד"ר בקר, קבע את קביעותיו בחוות דעתו מיום 1.8.08 לפני שעמדו בפניו חוות דעת כלשהן מטעם המערערת. לטענתה המומחה מטעם המשיב בתחום האונקולוגי מאשר כי המנוח נפטר ממחלת סרטן הריאה כתוצאה מעישון רב, וכן מאשר כי ככל שמעשנים יותר קיים סיכון גדול יותר לחלות במחלה. לאור העובדה שמומחה המשיב בתחום הנפשי קובע קשר ברור בין מחלת הנפש המוכרת של המנוח (PTSD) לבין עישון, וכן קובע שאם יוכח שהמנוח לא עישן בצורה משמעותית לפני הטראומה יש בסיס להכרה בקשר, הרי שדי בכך כדי לקבל את הטענה כי המנוח עישן כתוצאה מה - PTSD ועד מותו, באופן מוגבר וניכר.