עירית נתניה - בנייה נ' פינקלמן ואח'

החלטה

1.בפני בקשה נוספת להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו שניתן כנגד המבקשים להריסתן של עבודות בניה לסגירת מרפסת בדירת מגוריהם של המבקשים.

2.הצו נכלל בגזר דין שניתן כנגד המבקשים, לאחר שהורשעו על פי הודאתם בביצוע עבודות הבניה, ביום 6.5.12, וביצועו נדחה ליום 6.5.13.

3.ביום 13.5.12 הגישו המבקשים בקשה לתב"ע נקודתית לתוספת זכויות וביום 27.6.12 הוחלט להפקיד את התוכנית בתנאים. ביום 26.12.12 הגישו המבקשים תוכנית מתוקנות וביום 20.1.13 נשלח לאדריכל המבקשים מכתב ובו בקשה לתיקון התוכנית והשלמת אישורים בהתאם להוראות הבודקת.

4.ביום 13.5.13 עתרו המבקשים להארכת מועד ביצועו של הצו לתקופה נוספת של שנים עשר חודש. בשים לב למצב התכנוני באותה עת ניתנה הסכמת המשיבה להארכת המועד לפרק זמן קצר על מנת לאפשר למבקשים להגיש תוכנית מתוקנת ולהשלים את האישורים הנדרשים בהתאם להערות שבמכתב הבודקת מיום 20.1.13. בהחלטה מיום 26.5.13 הוארך המועד לכניסתו לתוקף של הצו לתכלית זאת עד ליום 1.7.13.

5.ביום 23.6.13 הגישו המבקשים בקשה נוספת להארכת מועד כניסתו לתוקף של הצו בה צויים כי ביום 11.6.13 הגיש האדריכל עותק של תקנון, תשריט, מצב מאושר ותוכנית בינוי, מתוקנים בהתאם להערות הבודקת מיום 20.1.13.

המשיבה התנגדה להארכת מועד נוספת בטוענה כי התוכנית שהוגשה ביוני 2013 לא נערכה בהתאם להערות בודקת התוכניות ומשכך אינה מוכנה להפקדה, הכל כמתואר במכתב הבודקת מיום 3.7.13. נטען כי משטרם הופקדה התב"ע, ולאחר שגם אם תאושר יידרש הליך נוסף להוצאתו של היתר בניה על פי התב"ע המאושרת, אין בנמצא היתר בהישג יד, הוא אמת המידה הרלוונטית לצורך הכרעה בבקשה שבדיון. עוד נטען כי משמוגשות מעת לעת תוכניות שאינן תואמות את הערות הבודקת הרי שהמבקשים לא קידמו את אישור התב"ע המבוקש ביעילות ובזריזות ראויה.

6.חרף החלטות שונות שניתנו לקבלת תגובת המבקשים לאמור בתגובת המשיבה לבקשתם לא התקבלה כל תגובה כאמור. חלף זאת הגישו המבקשים , ביום 20.10.13, בקשה נוספת, להארכת מועד כניסתו לתוקף של הצו, אותה הכתירו בכותרת "בקשה מחודשת להארכת מועד לביצוע צו הריסה". בבקשה זאת נטען כי המבקשים לא הזניחו את הטיפול ברישוי הבניה תוך טענה כי מילאו אחר התנאי לחידוש הבקשה כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט ממאי 2013, כי במהלך ספטמבר 2013 הוגשו תכוניות מתוקנות בהתאם לדרישה, כי ביום 6.10.11 התקבלו הערות נוספות, וכי המבקשים שוקדים על תיקון התוכניות בהתאמה.

7.הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים. המבקשים חזרו ועתרו להארכת המועד תוך שהם מציגים מכתבים של האדריכל מיום 17.10.13 ומיום 31.10.13, שם נאמר, בין השאר, כי במכתב הבודקת מיום 2.7.13 התקבלו הערות חדשות, אשר תיקונן הצריך פניה מחודשת למודדת, כי תיקון התוכניות מצריך הגשתן במערכת מקוונת של משרד הפנים, כאשר קיימות בקשות הנדרשות על ידי העיריה, ואשר המערכת המקוונת אינה מקבלת, וכי לאחרונה ממש הגיעה בקשה נוספת להכנסת שטח מרפסות לא מקורות, על פי דברי העיריה, דרישה חדשה של הועדה המחוזית. האדריכל טען כי הוא מטפל בהסדרתה של התוכנית באופן רציף, וכמעט יומיומי וכי הצורך לענות מחד על דרישות העיריה ומאידך על דרישות משרד הפנים, שלא תמיד עולים בקנה אחד יוצר עיכוב רציני, תוך שהוא תקווה כי ניתן יהיה להסדיר את כל אלה בתוך כחודשיים. על הקשיים דלעיל חזר גם המבקש במהלך הדיון שהתקיים במעמד הצדדים.

המשיבה חזרה על עמדתה כי אין להענות לבקשה, כי הערות הבודקת חוזרות על עצמן, כי אין התקדמות של ממש ובוודאי שלא ניתן לדבר על היתר בהישג יד.

8.כאשר מראש היה ידוע כי הכשרת הבניה טעונה את שינוי התב"ע החלה וכי רק לאחר מכן ניתן יהיה לעתור להיתר בניה, ובשים לב למשך הזמן הנדרש לאלה, אינני סבורה כי יש בשלב זה - לאחר שניתנה אורכה ראשונה, ולאחר שהמבקשים החלו פועלים, תוך השקעת ממון, בהכשרת הבניה – לאמת המידה של קיומו של היתר בהישג יד. אני סבורה כי בשלב זה השאלה העיקרית הצריכה להכריע את הבקשה הינה האם המבקשים שוקדים כראוי ועושים את כל שניתן לצורך קידומה של התוכנית והאם קיימת תוכנית שניתן להשיג בסופו של יום.

התשובה לשאלה האחרונה דלעיל אינה נקיה מספק. יחד עם זאת אין מדובר בזניחתה של הבקשה, ככל הנראה המבקשים אכן נתקלו בקשיים בירוקרטיים כאלה ואחרים, נחה דעתי כי קיים טיפול עקבי ומתמשך בבקשה, ובמצב דברים זה אני סבורה שיש מקום ליתן למבקשים הזדמנות נוספת להביא להכשרת הבניה.

9.סוף דבר, מהטעמים שפורטו לעיל מועד כניסתו לתוקף של הצו מוארך בזאת עד ליום 15.2.14. היה ועד למועד הנ"ל תופקד תוכנית התב"ע בועדה המחוזית, כי אז יוכלו המבקשים לחדש בקשתם להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.