עיקרי טיעון: אין להתחשב בשימוש בלתי-חוקי שנעשה בקרקע לצורך קביעת הפיצויים בגין הפקעה

א. רקע והלכות בית המשפט העליון בעניין פיצוי הפקעה של מחצבות
1. עניינו של הליך זה בפיצוי בגין הפקעת זכויות בשתי חלקות ששימשו למחצבות על פי תב"ע משנת 1976. על אף שהחלקות הופקעו בפועל לפני כ-30 שנים טרם שולם פיצוי לבעליהן!!!
2. בית משפט נכבד זה התווה בעבר את הדרך לפסיקת פיצוי הפקעה של מחצבות.
בבש"א 1510/94 מינהל מקרקעי ישראל נגד עטא חסן פרחאת (טרם פורסם) נדונה הפקעת מחצבה לפי אותה תכנית נשוא הליך זה. המדובר במחצבה באזור סמוך בעלת נתונים כמעט וזהים לנתוני החלקות שבפנינו. במקרה פרחאת (הזהה כמעט לענייננו) נפסק פיצוי של למעלה מ-4,500,000 ש"ח !!!! (נכון להיום). בית המשפט קבע שיש לערוך את שומת הפיצוי כקרקע חציבה (על אף יעודה כקרקע חקלאית). כן נקבע כי את השומה יש לערוך בשיטת היוון ההכנסות, להבדיל משיטת ההשוואה, לאור העדר נתוני עסקאות להשוואה.
3. ברע"א 2620/01 מדינת ישראל נ. צובחי מנאע ואחרים (טרם פורסם), אישש ביהמ"ש את הלכת פרחאת תוך הדגשת השמוש בקרקע בפועל ומתן משקל מועט להעדר רשיון והיתר.
4. ואכן, בהתאמה נקבע בפסק דינו של ביהמ"ש קמא שפיצויי ההפקעה ישולמו לפי ערך שוק המגלם לא רק את ייעודו התכנוני של הקרקע אלא גם את השימוש שנעשה בה בפועל. כן נקבע כי בהעדר עסקאות להשוואה יש להעריך את הקרקע בשיטת היוון ההכנסות.
5. בסופו של דבר הועמד הפיצוי על סך של 627,050 ש"ח בלבד (כולל הצמדות וריביות של 30 שנה!!!) - כשביעית מהפיצוי שנפסק ע"י בית משפט נכבד זה לפרחאת בגין קרקע דומה.

ב. קביעת שיעור היוון של 20% - כפל הפחתה וחוסר סבירות בעליל
6. טעות מרכזית של ביהמ"ש קמא הינה בקביעת מקדם היוון גבוה באופן בלתי סביר בעליל.
לצורך קביעת הפיצוי ערך ביהמ"ש קמא את שומת המקרקעין. את סכום הפיצוי הפחית בית המשפט ב-20% בגין העדר רשיונות והייעוד התכנוני של הקרקע. בנוסף ובמקביל קבע כי את הפיצוי יש להוון בשיעור גבוה של 20% בשל הסיכון העסקי. הגדלת שיעור ההיוון מ-5% ל-20% גרם להפחתה של 62% מערך הפיצוי!!! להלן הנתונים:
אחוז היווןתקופה בשניםמקדם היווןתשלום שנתיסכום הסדרהאחוז
5%2112.821228,019359,237262%
10%218.648728,019242,238177%
15%216.312528,019176,870129%
20%214.891328,019137,040100%

7. קביעת שיעור היוון כה גבוה, בנוסף ובמצטבר להפחתה של 20% שהופחתה מראש על ידי בית המשפט הנכבד קמא בגין העדר רשיון והיתרים, הינה בלתי סבירה בעליל.
המדובר בהפחתה כוללת של למעלה מ-80% מהפיצוי!
8. ויודגש, המדובר בשיעור היוון חסר תקדים. בית משפט נכבד זה דן בעבר במקרה זהה למקרה שבפנינו-מקרה פרחאת-וקבע שמקדם ההיוון הראוי הינו 5%!! התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: