עב"ל 10482-12-11 עב"ל 23662-06-12,עב"ל 44060-04-12 . ניתן ביום 11 פברואר 2015

השופטת יעל אנגלברג שהם

שלושת המשיבים בהליך זה נפגעו בתאונות עבודה באצבעות יד אחת באופן שאחת האצבעות או חלקה נקטעה. כמו כן סובל כל אחד מהמשיבים מפגימות נוספות. ועדה רפואית לעררים העניקה לכל אחד מהם אחוזי נכות מצטברים בגין כל אחת מהפגימות וזאת אף מעבר לאחוזים הניתנים בגין קטיעת אצבע (כולה או חלקה).

ערעור זה שהוגש מטעם המוסד לביטוח לאומי, עניינו בשאלה המשותפת לשלושת המשיבים והיא - האם גוברות הוראות תקנה 11(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1965 (להלן: "התקנות") על הוראות סעיף 45 סיפא למבחנים לדרגות נכות שנקבעו מכוח תקנה 11(א) לתקנות, אם לאו.

רקע עובדתי

1.א.מר קומרובסקי, (המשיב בתיק עב"ל 10482-12-11) נפגע בקטיעת

אצבע 2 עם עצם המסרק בכף ידו הימנית. ועדה רפואית לעררים מיום 13.3.11 קבעה את נכותו כדלקמן:

15% נכות לפי סעיף 43(2)א (קטיעת אצבע 2 עם עצם המסרק או חלק ממנה);

10% נכות לפי סעיף 29(6)(2) (נוירוטיס בצורה בינונית) באצבע 2 ובאצבע 3;

10% נכות לפי 75(1)(ב) (צלקות מכאיבות או מכערות) בכף היד.

סך הכל נקבעו למערער 31.15% נכות. בנוסף, הפעילה הוועדה את תקנה 15 במלואה והעמידה את הנכות בשיעור של 47%.

ב.המוסד ערער על החלטת הוועדה הרפואית בטענה כי שיעור הנכות הכוללת שנקבעה למשיב עומדת על 31.15% (ללא תקנה 15) וזאת בשיעור העולה על השיעור הקבוע לקטיעת אצבעות (סעיף 43(2)(א) - 15%) ובניגוד להוראות תקנה 11(ג) לתקנות.