פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

יו"ר הוועדה – השופטת כאמלה ג'דעון

1.לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 27.7.23, שלפיה נדחתה תביעתו של המערער, במסגרת בקשה לעיון חוזר, להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן "חוק הנכים"), בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי, לרבות אירוע מתאריך 12/2012, לבין הופעת מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל.

2.המערער יליד שנת 1981, התגייס לצבא בתאריך 3.8.1999 בפרופיל 97, ושירת בחיל הים, ולאחר מכן המשיך בשירות קבע. במהלך שירותו הצבאי הוא עבר קורס חובלים וקצונה, ושירת כמפקד לוחם בספינת טילים וסגן מפקד בצוללת מבצעית בחיל הים, וכיום הוא משרת בחיל הים כקצין בשירות קבע בדרגת סא"ל.

3.על פי האמור בתצהיריו מע/1 ו-מע/2 וכן בעדותו בבית המשפט, בסביבות אמצע חודש דצמבר 2012, הוא תפקד כקצין משמרת בכיר בצוללת, והיה האחראי הבלעדי על ניווט הצוללת במעמקי הים. ביום האחרון של ההפלגה, הוא שגה בתמרון, וניווט את הצוללת אל מחוץ לאזור הפעילות המוגדר שלה.

יובהר כבר עתה כי המדובר באירוע חמור, חריג ומסוכן בעולם הצוללות כפי שעלה מהעדויות, היוצר סכנה ממשית להתנגשות בצוללת או כלי שיט או מכשולים אחרים בתוך הים, ובעל פוטנציאל עצום לנזק בחיי אדם, בנוסף לנזק כלכלי, תדמיתי, אסטרטגי ולאומי.

4.על פי המתואר בתצהירים, הצוללת התקדמה במהירות גבוהה בשטח האסור, עד שלפתע מפקד הצוללת, סא"ל ש.צ, הגיח מאחוריו של המערער, ובצעקה מבהילה על פי המתואר, נטל ממנו את הפיקוד באגרסיביות, וניווט את הצוללת חזרה לאזור הבטוח שלה (להלן "האירוע").

5.על פי האמור בתצהירים, בעקבות האירוע, המערער נקלע למצב של דחק נפשי קשה, והוצף ברגשי בהלה ובושה אדירים, דפיקות לב מהירות, סחרחורת, ותחושת עילפון על סף מוות כדבריו.

6.כעשרה לוחמים וקצינים, שחלקם פקודים שלו לשעבר וחלקם חברים לשירות, פעלו במהירות לתקן את הטעות שעשה, כשהמערער נותר עומד במקום, חסר אונים, מטולטל והמום.

7.בשעות לאחר האירוע ועד להגעה לחוף מבטחים, המערער לא היה מסוגל לתפקד יותר, ומפקד הצוללת סא"ל ש.צ המשיך בניווט הצוללת עד חזרתה לנמל.