פלוני נ' מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ ואח'

המשיבות 3-2 בשני הערעורים:

2. ערוצים לשיווק ממוקד בע"מ

3. הראל מבטחים ביטוח בע"מ

עו"ד לבונטין קהואג'יאן

פסק דין

1. לפנינו ערעורים על פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ב' יהלום) בת"א 57406-08-18 מיום 5.2.25. פסק-הדין עסק בנזקי גוף שנגרמו למערער בע"א 6834-04-25 (להלן: הנפגע) כתוצאה מקריסת כיסא עליו ישב בעת שהשתתף בוועידה הארצית לאדריכלות במרכז הירידים בגני התערוכה בחודש פברואר 2017. כתוצאה משבירת הכיסא נפל הנפגע ונחבל. בית משפט קמא קבע כי המערערת בע"א 4331-06-25 (להלן: מרכז הירידים) אחראית לנזקים שנגרמו לנפגע; דחה את התביעה נגד החברה שארגנה את הוועידה ומבטחתה (המשיבות 3-2 לשני הערעורים; המשיבה 2 תכונה להלן ערוצים); וקבע כי יש לפצות את הנפגע בסך 385,000 ₪ לפני ניכוי המל"ל, כאשר לסכום שהתקבל צורף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% ומע"מ.

    

   ערעורו של הנפגע נסוב על מיעוט הפיצויים שנפסקו לו בראשי הנזק השונים, ובכלל זה על שיעור שכ"ט עו"ד שנפסק לו. ערעורה של מרכז הירידים סובב הן את עצם הטלת האחריות על כתפיה, הן את הימנעות בית משפט קמא מהטלת חבות חוזית על ערוצים לשפותה (לא הוגש ערעור על קביעת בית משפט קמא לפיה לא מוטלת אחריות נזיקית על ערוצים) ועל כך שלא הוטלה חבות ביטוחית על מבטחתה של ערוצים, הן על שיעור הפיצויים.

    

2. לאחר עיון בהודעות הערעור, בתשובות בכתב ובתיק בית משפט קמא, הגענו למסקנה לפיה ניתן להכריע בערעורים על יסוד החומר בכתב, בהתאם להוראת תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כפי שיובהר להלן, יש להורות על דחיית ערעורה של מרכז הירידים ועל קבלה חלקית של ערעור הנפגע.

    

   ערעורה של מרכז הירידים

3. טענות מרכז הירידים בעניין הטלת האחריות סובבות הן את עצם קבלת גרסת הנפגע לאירוע, על אף שלא הובאו עדים חיצוניים התומכים בה, הן את הקביעה לפיה התקיימו בנסיבות העניין שלושת התנאים של הכלל בעניין הדבר מדבר בעדו, המעוגן בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). מרכז הירידים סבורה כי עלה בידה להוכיח שפעלה באופן סביר וראוי.