ע"א 30635-09-14 ר נ' ש'

א.בפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) מיום 5.6.14 בת"א 18896-03-12 לפיו נדחתה תביעתו של המערער על כל חלקיה והוא חויב לשאת בהוצאותיו של המשיב ובשכר טרחת עורך דין למשיב בסכום כולל של 10,000 ₪.

ב.הנסיבות בתמצית העניין הן אלה:

המערער הגיש כנגד המשיב תובענה כספית על סך של 500,000 ₪ בטענה שהמשיב ערך ברשלנות את הסכם הגירושין שבין המערער לבין אשתו דאז.

המערער הסכים בהסכם הגירושין לויתורים על מנת להבטיח את עתיד הילדים המשותפים לו ולגרושתו. הוא ויתר על זכויותיו בדירת בני הזוג שXXXX כנגד התחייבויותיה של גרושתו לנקוט בכל אמצעי על מנת שזכויותיה בדירה או בדירה החלופית שתרכוש במקום אותה דירה, יעברו לילדיהם בחלקים שווים בירושה.

גרושתו של המערער התחייבה בהסכם לערוך צוואה שבה תוריש לילדיה את זכויותיה בדירה או בדירה חלופית שתרכוש.

ג.כעולה מעיון בסעיף 8 להסכם הגירושין, שנערך ונחתם ביום 8.2.1996, הייתה גרושתו של המערער רשומה כבעלת שליש הזכויות של דירתם וזאת מכח ירושה, ואילו לגבי שני השליש האחרים של הדירה היו שני בני הזוג זכאים להירשם כבעלים, ומכאן שלמערער היה שליש מן הזכויות שבדירה זו.

ד.בסעיף 8 (ב) (1ׂ) של הסכם הגירושין שערך המשיב נכתב:

"הבעל מוותר על כל טענה, תביעה, או דרישה באשר לזכויות בבית כלפי האישה ו/או אחיה, והוא מורה בחתימתו על ההסכם לאישה ולאחיה לעשות כל הדרוש על מנת שהזכויות בבית יירשמו על שם האישה מוקדם ככל שניתן.

ויתורו של הבעל הינו שווה ערך ל-60,000 דולר ארה"ב, ומהווה ביטוי לדאגתו למדורם של הילדים וכחלק ממזונותיהם".