ע"א 1648-03-15 דראל - רם בע"מ נ' פיונטק ואח'

1. בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט י' פרידמן) בתא"מ 61860-03-14 מיום 14/1/15.

השאלה העומדת בפניי היא מה שיעור ההפחתה משיווי הרכב הנדרש במקרה דידן, לצורך תשלום תגמולי ביטוח עבור רכב שניזוק והוכרז "אובדן גמור" בעקבות תאונת דרכים.

2.העובדות הצריכות לעניננו ואשר אינן שנויות במחלוקת:

א. המערערת היא חברה שעיסוקה בליסינג מימוני, דהיינו השכרת רכב לתקופות ארוכות כנגד תשלום חודשי, כאשר השוכר נושא בהוצאות הדלק והתחזוקה השוטפת, וניתנת לו האפשרות לרכוש את הרכב בתום תקופת השכירות המוסכמת.

המערערת היתה בעלת רכב מסוג יונדאיI20 , אשר עלה לכביש בחודש יוני 11', והושכר ביום 19/6/11 לחברת אמ.די.ווי. יבוא ושיווק מזון בע"מ (להלן: הרכב והחברה, בהתאמה). החברה ביטחה את הרכב אצל המשיבה 2 (להלן: המשיבה), ובנספח לביטוח הרכב ציינה כי כל נהג מורשה לנהוג ברכב, אך הנהגת העיקרית היא טוניה גרסלינה, אשר הוציאה רישיון בשנת 02', כי רשאים לנהוג ברכב נהגים מגיל 24 ומעלה, וכי אחד המורשים לנהוג ברכב הוא נהג חדש.

ב. הרכב ניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 28/8/13, שנגרם על ידי מכונית אחרת, אותה ביטחה המשיבה בביטוח צד שלישי, ואין חולק כי על המשיבה לפצות את המערערת בגין הנזקים שנגרמו לרכב שניזוק והוכרז "אובדן גמור" בעקבות תאונת הדרכים הנדונה. המשיבה אף שילמה למערערת סכום שאינו שנוי במחלוקת, והאחרונה הגישה תביעה על היתרה הנטענת.

המחלוקת בין השתיים נוגעת לשיעור ההפחתה משיווי הרכב, בגין היותו של הרכב בבעלותה של חברת ליסינג והושכר לחברה. המערערת טוענת כי שיעור ההפחתה עומד על 3%, ואילו המשיבה מבקשת להעמידו על 22%.

המערערת תמכה תביעתה במסמכים. כן הגישה תצהיר עדות ראשית של מנהל מחלקת הביטוח שלה, רואה החשבון אילן בנימין, שהצהיר כי הרכב הוחכר בליסינג ללא שירותי תחזוקה, והיה צמוד לנהג יחיד, תוך צירוף אישורים לכך; בחוות דעתו של השמאי קלמן רוזנברג מטעמה (להלן: השמאי רוזנברג), אשר בדק את הרכב, ואשר בפניו הוצגו כל האישורים ביחס לשימוש בפועל בו. כן הגישה הסכם בינה לבין הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס), לפיו במקרה של אובדן גמור, יעמוד שיעור הפחתת הליסינג לרכבים פרטיים על 3%. יחד עם זאת, בהסכם עם הפניקס הושחרו רוב הסעיפים, ולא ניתן להתרשם מהקשר הדברים.

המשיבה הגישה מסמכים בלבד, כאשר אחד המסמכים נושא כותרת "חוות דעת", אך לא נערך בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, ואין חולק כי השמאי שערכו לא בדק את הרכב הספציפי.