פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ ואח' נ' אבו עקר

פסק-דין בערעור על החלטת בית-משפט השלום בירושלים מיום 18.2.16 (כב' השופטת לארי-בבלי), לפיו נתקבלה תביעת המשיב לנזקי רכוש שנגרמו למכוניתו בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בכביש 443 ביום 27.4.2014.

2.פסק-הדין שניתן בבית-משפט קמא

א.עובדה מרכזית, עליה אין חולקין, היא, כי הגלגל השמאלי קדמי של המכונית בה נסע המערער 2, והשייכת למערערת 1, התפוצץ במהלך הנסיעה – סעיף 2 לפסק-הדין.

ב.מכאן ועד למסקנת בית-המשפט קמא לחובת המערערים, כבר היתה הדרך קצרה.

ג.לצד האמור נדונה שאלת אחריות המשיב לתאונה וזאת נוכח טענתם המרכזית של המערערים, אליה אשוב בהמשך, כי, למעשה, נסע המשיב בנתיב השמאלי של אותו כביש מהיר, מאחורי המערער 2, לא שמר מרחק, ונושא הוא, לפיכך, באחריות לתאונה. בין היתר, ביקשו המערערים בנקודה זו להתבסס גם על גרסת המשיב, ממנה השתמע שנסע הוא בנתיב הימני, בניגוד למה שניתן ללמוד, לדעת המערערים, מנסיבות קרות התאונה בזירה. בנקודה זאת פסק בית-המשפט את דברו בסעיף 4 ואביא את הדברים כלשונם: "התובע טוען שנסע בנתיב ימין ואילו הנתבע טוען שהתובע נסע בנתיב שמאל ופגע בו, בשאלה זו מצאתי להעדיף את גרסת התובע, שאם היה נוסע בנתיב שמאל הייתה הפגיעה ברכב הנתבע חזית אחור ולא פינתית. אין ספק שהפגיעה ברכב הנתבע הייתה בדופן ימין אחורית של רכבו". סוגיה זו מהווה, כאמור, את מוקד הדיון.

ד.ולבסוף פסק בית-המשפט את דברו בשאלת הנזק. הנזק הישיר נקבע על סך של 24,793 ₪, ולצִדו נפסקו סכומים נלווים כמקובל. שאלת הנזק לא נכללת בערעור.

3.עיקר טענות המערערים

במוקד הערעור מסקנת בית-משפט קמא, שלא אימץ את טענת המערערים לפיה נסע המשיב בנתיב השמאלי מאחורי המערער 2, ואם כך, ממילא, נמנע מדיון בשאלה האם נמנע המשיב משמירת מרחק מהמכונית בה נהג המערער 2, כאמור לפניו, לטענת המערערות. לשון אחר: על-פי הנטען, מתבקשת מחומר הראיות המסקנה, כי, למעשה, נסע המשיב מאחורי המערער 2, בנתיב השמאלי, אלא שלא שמר מרחק, ולפיכך, לאחר שהתפוצץ הצמיג ברכבו של המערער 2 ונקלעה המכונית הקדמית לבעיה, לא בלם המשיב במועד, ומכאן אחריותו לנזק. את הבסיס לטענה זו מוצאים המערערים, כדבריהם, למשל, בסעיף 12 לעיקרי הטיעון מטעמם, בעובדה שלאחר התאונה: "...רכב המערערים ורכב המשיב סיימו את אירוע התאונה כאשר שניהם מוצבים בסמוך לגדר ההפרדה בצִדו השמאלי של כביש 443..." (אין חולקין שגם בנקודת זמן זאת הייתה מכונית המשיב מאחורי מכונית המערער 2). חיזוק לטענתם מבקשים המערערים ללמוד גם מדברי המשיב בפרוטוקול, אמנם, בתשובה לשאלה מוגדרת שיש לעמוד על נסיבותיה, בה השיב, ביחס לשלב האימפקט, כי: "...אני דפקתי אותו" [עמוד 1, שורה 24 לפרוטוקול הדיון]. בד בבד נטען, למעשה, כחלק מן הטיעון האמור, שדברי המשיב בתחילת גרסתו שהיה בשלב הראשון בנתיב הימני [עמוד 1, שורה 19 לפרוטוקול] אינם אמינים ואינם מתיישבים עם תמונת המצב הסופית. ולמעשה, נתבקש בית-המשפט ללמוד מטיעון זה, שנועדה, מבחינת המשיב, גרסתו זו, להרחיקו מהתזה בה נוקטים המערערים, ולפיה, למעשה, פגע המשיב במערער 2 מאחור בשל כך שלא שמר מרחק. מופנה, אפוא, הערעור, בפרט כנגד קביעת בית-המשפט קמא בסעיף 4 לפסיקתו, בה העדיף בית-המשפט בנושא שבמוקד הדיון את גרסת המשיב, והדברים נכתבו שם במפורש.

4.דיון והכרעה