סע"ש 8445-08-17

לאחר שעיינתי בבקשה לסילוק התביעה על הסף (להלן – הבקשה), בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה מצאתי כי יש מקום לדחות את הבקשה. להלן אפרט עיקר טעמיי.

1. בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן, ( 13/2/08); דב"ע מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"י יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).

2. בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586; ע"ע (ארצי) 80/07 יואב ברמץ נגד נגריית שירן בע"מ (15/7/07)).

3. הצדדים חלוקים, בין היתר, בשאלה העובדתית – האם הנתבעת העסיקה את התובע אם לאו.

4. שאלה מסוג זה צריכה להיות מוכרעת על יסוד ראיות ולאחר קיום הליך הוכחות. אין מקום לסילוק התביעה על הסף בטרם התבררה המחלוקת לגופה. זאת מאחר וככל שיוכחו טענות התובע בכתב התביעה, או חלקן, עשוי התובע לזכות בסעד.

5. ככל שטענותיו של התובע בכתב התביעה אינן מתיישבות עם המציאות כהוויתה ו/או עם טענתו להעסקה ע"י הנתבעת – דבר שיוכרע רק בסיום הליך הוכחות – הרי שעשוי הדבר להביא לדחיית התביעה בסיומו של ההליך. יחד עם זאת, כאמור, אין מקום להכריע בענין בשלב המקדמי בו אנו מצויים ובטרם הובאו עדים וראיות.

6. אם וככל שיוכרע בסיומו של ההליך כי אכן התובע לא הועסק ע"י הנתבעת, ממילא תדחה התביעה נגד הנתבעת והדבר עשוי להיות כרוך בחיוב התובע בהוצאות.

7. משכך – הבקשה נדחית.

8. הוצאות הבקשה ייפסקו בסיום ההליך.